שאלה
בס"ד
שלום!
אני בחור דתי בן 22, שמתגורר במרכז וחבר בקהילה גדולה וידועה. כרוב הבחורים הדתיים בקהילה אני משתדל לשמור מצוות ולחיות כאדם מאמין, אבל מגיל צעיר אני מרגיש נבדל מרוב הציבור בעניין האידאולוגיה המדינית.
הציבור הדתי והחרדי תמיד היה מזוהה עם אידאולוגיה ימנית שמבטאת בתמיכה במפעל ההתיישבות ותמיכה מוצהרת במפלגות הימין על כל סוגיהן כמעט.
אבל ומה לעשות, בתור יחיד שגדל וצמח בתוך החברה הדתית המגובשת לא הצלחתי לקבל כאמת צרופה את כל עניין ההתיישבות, ופעמים רבות הרגשתי דחייה והיסתייגות מוחלטת מדברים שנעשו ו/או נאמרו בעניין זה ע"י רבנים ואנשי ציבור והתקבלו כקונצנזוס ע"י הציבור הדתי.
כנער, גדלתי בתקופה לא פשוטה של ניסיונות לתהליך שלום מצד הממשלה, רוחות סוערות בעם ורצח של רוה"מ רבין ז"ל.
השאלות הפנימיות החלו עוד בתקופת הילדות כאשר המורים בביה"ס דיברו איתנו על החשיבות והציפייה לשלום ומיחוץ לכיתה תקפו בחריפות את רוה"מ רבין (וכל ממשלת השמאל/שמד) על ניהול מגעים עם אש"ף, בתור ילדים הדבר התקבל כאילו השלום הוא דבר חשוב אבל אסור שהוא יהיה עם ערבים (החינוך לתפיסה כאילו כל הערבים הם בהמות זה נושא כאוב אחר). החתימה על הסכמי אוסלו והאפשרות שיפונו יישובים כולל ברמה"ג רק החמירה את המצב, התחלתי להרגיש רתיעה מדיעות ומאמרים חלקם קיצוניים ביותר שהושמעו נגד הממשלה ואף נגד המדינה ובמקביל מפעולות שנעשו ע"י מתנחלים כגון: עימותים עם כוחות הביטחון, עם פלסטיניים, השתלטות על שטחים באופן לא חוקי,
ובעיקר מהטבח במערת המכפלה שזכה לתמיכה גלוייה וניסתרת אצל הרבה דתיים ("חבל שהוא לא עשה את זה לפני 20 שנה...").
משהו בפנים פשוט התקשה לקבל את זה כחלק מהחינוך לתורה וערכים, והרבה מיזה התקבל אצלי כצביעות של ההנהגה והחברה הדתית.
לאט עם השנים הגעתי להכרה שמדינת ישראל חשובה לכולנו וצריך לשמור עליה ולטפח אותה אבל לא הצלחתי למצוא את הקשר בין זה לבין האידאולוגיה האמונית המתהווה, עיון במאמרים של כותבי "מנהיגות יהודית" ואחרים חיזק אצלי את הדיעה כי התגשמות חלומם תמיט אסון על המדינה. את ערוץ 7 שמעולם לא נתפס אצלי כגורם חיובי ושבלית ברירה נאלצתי להאזין לו מידי פעם היה לי קשה לסבול מרוב עומס הידיעות והדיעות המעוותות ששודרו בו.
וכך תפיסת העולם השמאלנית שמגונה על הציבור הדתי תפסה אצלי מקום של כבוד וכיום כל מפעל הה
תשובה
בס"ד
שלום לך יובל
קראתי את דבריך המנוסחים היטב ובהירות, אינני מכירך ולא יודע את פעלך, אולם מה שנראה לי כדי ליישב את הדברים באופן המתקבל על הדעת והרגש, נראה לי שעליך לברר את נושא ארץ ישראל לא מתוך מאמרים ופובלציסטיקה זולה, אלא לברר את ענייני ארץ ישראל ממקורותיהם האמיתיים, דהיינו ממקורות הקודש. תחילה הופעת ארץ ישראל בתורה כהבטחת הקב"ה לעמו, מה ומתי הובטח, מהם התהליכים של קדושת ארץ ישראל (קדושה ראשונה, קדושה שניה, קדושת שכינה), וכמו כן על תהליכי הכיסופים שעבר עם ישראל וגדוליו לארץ ישראל, ומהי מהותה של ארץ ישראל )בנגלה ובנסתר). לאחר ברור מעמיק (לא רגשי חיצוני) פנימי, מתוך נכונות לקבל ולברר את הדברים, נראה לי שהסוגיא תתיישב אצלך בצורה ברורה ותוכל לגבש את דעותיך בצורה מושלמת. מובטחנו שכאשר דברים מלובנים ומבוררים בעומק אין בהם בלבול וכפי שאמרו אין שמחה כהתרת הספקות.
בברכה נאמנה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום גוש קטיף
אתר המכון: http://www.toraland.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם