שאלה
קצת רקע:משפחה דתית לאומית, אחי בן 18 ואני הבכורה בבית. אחי בשנים האחרונות מתמרד לו בדרכו שלו בכל העניין של המסגרת הדתית. דבר המתבטא ב"וויתור" על כמה מצוות, סגנון לבוש מיוחד, מוזיקה כבדה ועוד... אני לעומת זאת, בצד השני. שנינו מעריכים אחד את השני ואני יודעת עד כמה הדעה שלי חשובה לו.
לאחרונה הוא סיפר לי שהוא מעוניין לגשת לסוכנות דוגמנות (להורים הוא לא סיפר...). הוא שאל אותי את דעתי ואני אמרתי לו שלדעתי זהו דבר טפל מאוד, תרבות שמדגישה את חשיבות הגוף, שיש לו כ"כ הרבה איכויות שחבל שהוא בוחר להדגיש דווקא את הצד הזה שבו...
הוא אמר לי כנגד שהוא לא רואה בזה כ"מקצוע לעתיד", אלא כאתגר, כ"ספורט", לראות שהוא מצליח בענף שכבר אמרו לו שיש לו "נתוני פתיחה טובים".
אני לא מצליחה לראות בזה אתגר- הוא כן...
מה אני יכולה לומר לו? מאוד חשוב לי שאחי ישאר, ולו קצת, במסגרת הדתית. בנתיים נראה שהוא בוחר בדרך אחרת...
תודה מראש!
תשובה
שלום וברכה
צריך לחלק במצבים אלה בין שני שלבים של הדיון.
אם השאלה היא האם זה טוב כי בחור דתי הולך להיות דוגמן, ולמעשה האם זה טוב לכל בחור כולל בחור חילוני – התשובה היא חד משמעית שזה דבר מגונה. מדובר כאן במכירת גוף, בדרך כלל לעניינים שונים שאינם קשורים כלל וכלל לדמותו של אותו אדם, וזה דבר שיש להתרחק ממנו מאוד מאוד.
ברם, לא זו השאלה שאת ניצבת מולה. השאלה שאת ניצבת מולה היא מה לעשות מול אחיך. נראה לי כי במקום להתאמץ להניא אותו מלעשות זאת, הדבר הנכון לעשות הוא לחזק את התחומים האחרים. הבה נניח שאת תאמרי לו כי יעשה מה שהוא רוצה, אך במקביל, דווקא בגלל הליכתו לדוגמנות, הוא צריך לקום לתפילה בזמן, לשמור שבת, להצטרף ללימוד תורה וכדו'. הפכי את ההליכה שלו לדוגמנות לאתגר שהוא לוקח את עצמו בידיים, והוא הופך את זה למנוף ולא לנפילה. אל תלחמי נגדו, אלא תעצימי אותו.
כל טוב