אחי המתבגר

שאלה

בס"ד

שלום רב,

אני כותבת בתסכול רב לאחר מאמצים גדולים בנסיון למצוא פתרונות לאחי המתבגר שמקשה מאוד על הוריי.

במהלך השנים האחרונות, מצבו של אחי הקטן (בן הזקונים) בן ה-17 הולך ומדרדר. זה התחיל בזה שבחטיבת הביניים היו לו בעיות תקשורת (בעיקר חברתיות) והוא היה מעדיף להישאר בבית בשעות אחה"צ ובשבתות. אז הוא היה ילד מאוד מופנם וביישן וכמעט ולא היו לו חברים. גם המעט חברים שהיו לו כבר אינם מפני שאחי כיום כל היום מול המחשב (ואני מתכוונת כל היום. כל זמן שהוא ער - הוא מול המחשב). הוא לא עוזר במטלות הבית, לא מקשיב להוריי, לא יוצא עם חברים, לא הולך לישיבה התיכונית, הוא התחיל מסלול אקסטרני בו הוא ניגש לבגרויות בלבד, וגם את זה הוא לא תמיד עושה. עניין זה מאוד מטריד את הוריי, ולפני שנה בערך אבי העניש אותו ואמר לו שבמשך שבוע הוא לא יכול להשתמש במחשב בגלל התנהגותו והתחצפותו להוריי. אחי התחצף עוד יותר בעקבות כך, צעק על אבי, ואבי, שאינו נוהג באלימות כלל, סטר לו על הלחי בגלל שזה פשוט יצא לו.. הוא כבר לא עמד בזה יותר. לאחר מעשה זה אחי ברח מהבית לשלושה ימים. לא ענה לטלפונים, עד שלאחר ימים אלו אמי אמרה לו שתעשה מה שהוא רוצה- רק שיחזור הבייתה. הוא קבע "דיל" עם אמא שלי שאוסר על הוריי להעניש אותו כלל - אחרת בפעם הבאה יברח ולא יחזור.

מאז אותו יום ההורים שלי לא מעירים לו על דבר, גם כאשר הוא חוצה גבולות וקווים אדומים. הוא דורש מאמא שלי להכין לו אוכל מסויים בזמן מסויים, הוא דורש מההורים שלי לקנות לו רק מותגים יקרים, הוא דורש דמי כיס והוא בתמורה לא עושה דבר. הוא כל היום מול המחשב והוא מסובב את ההורים שלי על האצבע הקטנה שלו.

כשאני בבית הוריי, יש לי מועקה אדירה. אני מנסה בכל כוחות הנפש שלי לדבר איתו, שיפתח אליי, שיסביר לי מה עובר עליו (כי אני משוכנעת שלא טוב לו באמת לחיות כך). ופשוט אין עם מי לדבר. הוא לא "שם" על אף אחד. הוא אגואיסט, שקוע בעצמו, ולא אכפת לו מאדם פרט לעצמו. אני מתוסכלת. אני מתוסכלת הן ממה שהוא עושה להורים שלי ומהדרך בה הוא מתייחס אליהם, והן ממנו - קשה לי לראות אותו מתנהג כך! כשאני עזבתי את הבית לא זכרתי ילד כזה, ואני לא מבינה איך הוא הפך להיות נער כזה. אף אחד מאחיי לא כזה.כולנו חברותיים, חינניים, מלאי שמחת חיים, ותמיד אהבנו אותו בתור ילד, פינקנו אותו, ודאגנו לו. נדמה כי לו לא אכ

תשובה