אוהבת לשיר - מה רע בלרצות להיות זמרת מפורסמת?

שלום לשואלת היקרה!

אני לא יכול להסתיר את העונג הצרוף שאני מרגיש מהשאלה שלך, אפילו לקח לי יום שלם להירגע (ועוד לא נרגעתי...). איזו כנות מדהימה, איזו יכולת ניסוח פשוטה וקלה למה שמרגישים כל כך הרבה אנשים שמפחדים לומר את כל הדברים האלו. רק על זה מגיע לך יישר כח גדול ועצום, אמנם לא שוטטתי רבות באתר אבל טרם נתקלתי בכנות כזו תמימה שבטוח נוגעת אצל כולם. שמחתי גם לראות שאת מכירה בזה שקיבלת מתנה מה´ יתברך ואת שמחה בה, גם בזה להרבה אנשים קשה להודות, וזה מאוד יפה.

ראשית, גילוי נאות, כותב שורות אלו מסיים השנה לימודי משחק וכן יצא לי לשחק, אמנם ממש לא הרבה, אבל מספיק בשביל לחוש את התחושה הזו שאת מדברת עליה, לכן אני חושב שאני ממש יודע על מה את מדברת ויש חלק בי שגם מאוד מזדהה איתך. מאידך, הדברים שאכתוב כאן באים מניסיון שלי, וכיון שאני עוסק בתחום, גם מניסיון של אחרים (המורה שלי למשל, שהיה שחקן בהוליווד)

כתבת שיש לך חלום שכולם יכירו אותך ויאהבו אותך. זוהי כמיהה של הרבה מהאנשים בעיקר שחקנים וזמרים בתחילת דרכם, עד שהם מגלים את ה[אמת].

"מהי האמת? האם יש סוד שלא מגלים לנו? הרי העולם של הזמרים והשחקנים נראה כל כך זוהר ונוצץ, איך יכול להיות שהוא לא?"

אז.. זהו... אנסה בעז"ה לומר את האמת הזו בצורה עדינה מחד, אך מצד שני שלא תשתמע לשתי פנים.

נאמר שבחור, נקרא לו יאיר לצורך העניין, מגיע לבית ספר למשחק (זה נכון גם לגבי בי"ס רימון או בכלל זמרים מתחילים), מתחיל ללמוד ולתרגל, שומע פה ושם קצת מחמאות, ומיד בטוח שהוא בדרך לפריצה שלו לתודעת הציבור, ואז.... החלום יתגשם... כולם יכירו אותו ויאהבו אותו. בסוף הלימודים אפילו הוא מגיע למבחן בד (אודישן) בהפקה גדולה, אך לצערו... הם לא כל כך שמו לב לכישרון הפורץ שלו. יאיר שלנו לא מאבד את עשתונותיו, ומסביר לעצמו שכנראה שמשהו במראה שלו לא היה מתאים להם כי הם מחפשים מישהו מכוער (מה שבאמת ייתכן), ואז מגיע הרגע, לאחר עשרות אודישנים שהוא נכשל בהם, מגיע סוף-סוף תפקיד חייו: לומר שתי שורות במחזמר מטופש של ילדים על הגיבן מנוטרדאם ויחסו לקוסם מארץ עוץ. הוא חושב: "לא לזה התכוונתי, אבל זה מה שיש" והוא לא מרפה מהחלום שיום אחד הוא יפרוץ. לאחר סבב הופעות בקזחסטן (כאשר כל פעם הוא אומר רק שתי שורות...), הוא מוזמן לטוק-שואו בטלויזיה (אמנם בערוץ המקומי, אבל גם זה טלויזיה).

לבו של יאיר שלנו כמעט פורץ מקרבו, הנה, מגיע הרגע והוא מגשים את החלום. התכנית היתה די משעממת, פנו אליו באמצע וביקשו שיעשה איזה מונולוג, ולמרות שהפסיקו אותו באמצע הוא הבין שדי העריכו אותו.... לאחר יומיים הוא מקבל טלפון ממפיק בעל שם שראה אותו באותה תכנית ורוצה בשבילו תפקיד ראשי בסרט שובר קופות על ספן תאילנדי שהחליט לרכב על פיל עד ארץ הקודש. וכך יאיר שלנו מגיע לצילומים, והוא כולו נרגש. נגמרים ימי הצילומים והוא מגיע ליחצ"ן את הסרט שעשה בראיון עם עיתונאי מהעיתון של המדינה, אבל אז אותו מפיק אומר לו: "יאיר, מה אתה חושב שאתה עושה, אתה לא בא לראיון לבוש כך, אתה צריך לייצג את הסרט, אתה צריך להתלבש בהתאם". יאיר שלנו מעקם את הפרצוף, כי זה לא כל כך הסגנון שלו, אבל הרי, כך יכירו אותו ויאהבו אותו, אז מה זה משנה כבר מה הוא ילבש. למחרת יאיר שלנו הולך שוב לתכנית בטלויזיה, וגם זה כמובן... לקדם את הסרט שלו. יאיר מסתובב מאחורי הקלעים של האולפן ומחייך, ואז ניגש אליו המפיק ושואל אותו: "יאיר, מה אתה חושב שאתה עושה, תמחק את החיוך המטופש הזה, אסור לך לחייך כך, אתה צריך לשחק אותה cool, כך תקדם את הסרט שלנו". יאיר חושב רגע: "מה רע בחיוך שלי, אני תמיד מחייך כך, אני דווקא בחור שמח..." אך הוא לובש עד מהרה את ארשת ה-cool ונכנס לאולפן כשהוא חושב: "העיקר שיכירו אותי ויאהבו אותי". אני יכול להמשיך עם הסיפור הזה לעוד ועוד נקודות ציון אבל חבל כי ימאס לך לקרוא (או שתתחילי לבכות).

הנקודה היא שהעולם שנקרא בטעות "עולם הזוהר" הוא עולם ממוסחר עד דמעות, שבו אכפת לכולם רק דבר אחד: ["האם את מוֹכרת או לא?"]. לאף אחד מהאנשים בתעשייה לא אכפת מי את באמת, ובטח שהם לא אוהבים אף אחד (אולי חוץ מהכסף שלהם). ואם תבואי עם אישיות מסוימת שיש בה דברים שלא מוכרים (ולכולנו יש), הם פשוט ישנו לך את האישיות כדי שתתאימי להכנסות הצפויות שלהם, כך שאף אחד לא באמת יכיר אותך ובטח שלא יאהב אותך. במקרה הכי טוב ילדים בני 16 יאהבו לבהות בתמונה חושפנית שלך מרוחה על שלטי חוצות כאשר הם באמת נמשכים בעיקר לאישיות שלך (או שלא...). היחצ"ן שלך יגיד לך מה להגיד בראיונות "חושפניים" ב"לאישה" כדי שתהיי יותר פופולרית, ואיפה האישיות והפנימיות שלך בכל הסיפור? אפילו אמא שלך כבר לא תכיר אותך, כי כבר לא תהיי את. ואז, אם תהיי מספיק חכמה, תביני שזה ממש לא מה שרצית ותחליטי אחת משלוש האפשרויות:

1. להמשיך לשדר עסקים כרגיל והכל זוהר ונוצץ וטוב לי וסבבה לי כמו שאומרים לי היחצ"נים, אבל למות מבפנים, ולאט לאט לאבד את האישיות ולהיות אדם חיצוני ומגעיל שאף אחד לא רוצה לשהות במחיצתו. אם תשאלי אנשים בתעשייה אם הם מכירים שחקנים כאלו, הם יגידו לך שכמעט כולם כך, רובם (אלה שעושים את הצעד המוזר שנקרא חתונה) גם מתגרשים אחרי כמה...ימים.. שחקנית אמריקאית מפורסמת בשם אליזבט טיילור התגרשה לא מזמן מבעלה.... התשיעי.

2. להתאבד (ע"ע דודו טופז, זוהר ארגוב ועוד רבים בעולם...)

3. לחזור בתשובה (ע"ע נועה ירון-דיין, אורי זוהר, שרון רג´יניאנו, דני שטג, מיכאל ויגל, אתי אנקרי, עמיר בניון, שולי רנד, יהודה סעדו שהתחיל בכוכב נולד ונזרק בחוזקה מהברנז´ה וב"ה הרשימה ארוכה והיא עוד ממשיכה)

ואם נחזור למה שכתבתי בתחילת דבריי, את בעצם רוצה לנצל את המתנה שה´ יתברך נתן לך לאשליה של קבלת אהבה מקהל, שלא באמת תתגשם, ובכלל, האם יכול להיות שכל כך הרבה אנשים יכירו אותך באמת, זה הרי לא ייתכן, היכרות ואהבה זה דבר אינטימי שלא יכול, מהותית, להתבצע על במות או מבעד למסכי hd. אם לצרחות של ילדות בנות 16 אנחנו קוראים אהבה, אז איך אנחנו מצפים שיראה הקשר שלנו עם בן הזוג שלנו, עם הילדים שלנו, עם הסובבים אותנו?

למה לעשות דבר כזה למתנה היפה שה´ יתברך נתן לך ולא להשקיע אותה בחיזוק של נשים כמו שעושה למשל נועה ירון דיין בכשרונה, אורה ברנס או נשמה קרליבך, אני בטוח שהן עושות דברים כל כך יפים מבלי להיות באור הזרקורים, ובמקומות האלו יש יותר טהרה ויותר אהבה, ואף אחד לא יאהב אותך שם בגלל שאת נראית פיצוץ.

הצימאון הזה, לאהבה גדולה ועצומה, זה דבר קדוש ואמיתי שכבר כתבו עליו הרבה מקדמונינו, כתבו עליו גם בין השאר המלכים דוד ושלמה. הפירוש של השם דוד הוא אהוב (דוֹד= אוהב. דָוד=אהוב). אם תתבונני קצת בספר תהילים תראי את הכמיהה של דוד המלך להיות אהוב של ה´ יתברך. שה´ יציל אותו, יאסוף אותו ויחבק אותו. זה המענה האמיתי לצימאון הזה, הקשר שלך עם הקב"ה שאת צריכה לפתח אותו, בדיוק כמו שדוד עשה. איך? זה כבר בתשובה אחרת...

אני מקוה שפתחתי לך צוהר להבנה יותר מעמיקה של ההשלכות של הדברים שאמרת והתחושות שהרגשת, ואני מקוה שהבנת שהכלוב הזה שאת מתארת הוא בסך הכל גדר, שמאחוריה יש תהום כל כך תלולה ועמוקה שרבים וטובים כבר נפלו בה, כי הם, שלא כמוך, לא זכו להתחנך על חשיבות הגדר הטובה הזו.


אם יש שאלות נוספות או חוסר הבנה אשמח לפניה
שמואל
shmuelart@gmail.com