שאל את הרב

אהבת ה' בתוך קשיים

חדשות כיפה חברים מקשיבים 24/10/02 16:00 יח בחשון התשסג

שאלה

הייתה לי תקופה נפלאה של אהבת ה'. קיימתי מצוות בחשק, התפללתי בכוונה עצומה ובהתרגשות. פתאום אחרי כל אלה, נפלו עלי כמה צרות אחת אחרי השניה ואני מרגישה נבגדת על ידי ריבונו של עולם.

אני מתביישת לומר זאת, אך אני קצת כועסת על הקב"ה. זו תורה וזו שכרה? האם אין זה

חילול ה'? מאידך, אינני יכולה לחיות בלי אהבת ה'. איך אפשר להחזירה?

תשובה

תשובה מהרב שלמה אבינר:
שלום לך,
א. קודם כל, יש לראות הכול בקנה מידה נכון. צריך פרופורציה. בהחלט יש לך צרות מכאיבות ומעציבות, אך יחד עם זה יש לראות גם את כל הטוב שקיבלת מרגע לידתך עד עצם היום הזה. הדברים מבוארים בספר "מסילת ישרים" בפרק שמיני. יש להתבונן "ברוב הטובות, שהקב"ה עושה עם האדם, בכל עת ובכל שעה, והנפלאות הגדולות שעושה עימו מעת הלידה עד היום האחרון". הרי כל מה שיש לך, אין שום הכרח שיהיה כן, ואמנם להרבה אנשים בסביבתך אין את כל אלה.
ב. אנו מאמינים בקב"ה שהוא טוב לכול ורחמיו על כל מעשיו. לכן גם הדברים הקשים שהוא שולח לנו, הם סוף סוף לטובתנו. אלא שצריך אמונה וסבלנות. כל מה שעושים מן השמים הוא לטובה. "גם זו לטובה". כך מוסבר בספר "מסילת ישרים" (פרק י"ט), במשל הרופא, שבוודאי אוהב את בני האדם ובחר במקצוע הזה כדי להקל על סבלם. אם מזדמן שהוא חותך ומכאיב, אין זה מתוך אכזריות חלילה, אלא לטובת החולה כדי לרפאו. גם לרופא כואב מאד להכאיב. לכן ככל שהוא מכאיב, הננו מובטחים שתצא מזה טובה יותר גדולה. אלא שאיננו רופאים, ולכן איננו מבינים את השיקולים שלו.
ג. אך יש ענין גבוה יותר מזה. הרי ניכר בדבריך שהאידיאל הגדול אשר בחייך אינו חשבון אנוכי אלא לשרת את ריבונו של עולם ולהרבות קידוש השם. אם כן, מה כל כך מפריעים לך קשיים ובעיות וייסורים וצרות. הכול אפשר לקחת ממך, בכל אפשר לפגוע, חוץ מדבר אחד: החופש לעבוד את ה'. הרי בכל המצבים אפשר לעבוד את ה', אלא שסוג העבודה מתחלף. יש עבודת ה' של בריא ושל חולה, של עשיר ושל עני, של גיבור ושל חלש. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אדרבא, ככל שיש יותר קשיים בדרך, זה מוסיף ערך לעבודת ה'. כך כתוב בהמשך ב"מסילת ישרים" (שם): "אך בעלי הדעה האמיתית, אינם צריכים אפילו לטעם הזה (=הכל לטובה), כי אין להם כוונת עצמם כלל, אלא כל תפילתם להגדיל כבוד שמו יתברך ולעשות נחת רוח לפניו. וכל מה שיתגברו עיכובים נגדם עד שיצטרכו הם יותר כוח להעבירם, הנה יאמץ ליבם וישמחו להראות תוקף אמונתם, כשר צבא הרשום בגבורה אשר יבחר לו תמיד במלחמה החזקה יותר, להראות תוקפו בניצחונה. וכבר מורגל זה העניין בכל אוהב בשר ודם, שישמח כשיזדמן לו מה שיוכל להראות בו אל אשר הוא אוהב עד היכן מגיע עצם אהבתו".
"ומבחן האהבה הזאת הוא בזמן הדוחק והצרה". "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" – אפילו נוטל את נשמתך, "ובכל מאדך", בכל ממונך.
לכן, חזקי ואמצי במחשבות אלה, וחיש מהר תחזרי לאהבה הזכה המאירה ומנעימה את נפשך.
כלל גדול בעבודת ה' – ללמוד ספר "מסילת ישרים" פעמים רבות. מעשה ברב גדול שאמר: לא זכיתי ליראת ה' אמיתית עד שלמדתי ספר "חובת הלבבות" אלף פעמים. ואני מציע
הצעה צנועה מאוד, פחות מעשירית: "מסילת ישרים" - מאה פעמים!

(התשובה התפרסמה בעלון "מעייני הישועה")

כתבות נוספות