שאלה
ב"ה
שלום רב.
ביהדות יש מושג שאדם לא יכול להפליל את עצמו לכן גם אם אדם מודה שגנב או רצח וכו'- זה לא נחשב אם אין עדים וכו'.
כשלמדתי את זה זה היה נראה לי כ"כ תמוה.
הרי אם האדם, בלי כפייה, מודה, למה זה לא נחשב?!
תודה
תשובה
שלום לך
אני חושב שאת מבלבלת בין שני מושגים:
כלפי אלוקים - אדם שחוטא צריך להכיר ולהודות בחטאו ולפרוש ממנו ולהתוודות בפני הקב"ה.
זו חובתו של האדם והיא רק משום שהוא מפליל את עצמו.
כלפי בית הדין הקב"ה קבע שבית הדין פוסק אך ורק לפי שני עדים - "ע"פ שנים עדים יקום דבר". אדם שעושה מעשה אינו יכול להיות "עד" לאותו מעשה.
לכן את שאלתך צריך להפנות לקב"ה - נותן התורה
בברכה דוד לוי