שאל את הרב

תפילה

חדשות כיפה רבני בית הלל 03/07/17 10:50 ט בתמוז התשעז

שאלה

שתי שאלות :

1. האם שיר יכול להחשב כתפילה?

2. התפיסה הסטנדרטית ביהדות היא של דיאלוג בין אדם לה'- קשר דו צדדי אישי אינטימי.

האם יש גישות הקרובות יותר לבודהיזם? זאת אומרת שה' לא באמת שומע את התפילה שלי כאל פרסונאלי ?

תשובה

שלום רב,

1. מבחינה רוחנית, ללא ספק שיר יכול להיות תפילה. לא כל שיר הוא תפילה, אבל שיר שאדם כותב או שר בודאי יכול להיות תפילה שמופנית כלפי א-להים ומהווה תפילה.

האם יוצאים בזה ידי חובת התפילה ההלכתית?

הראשונים נחלקו האם יש חובת של תפילה מהתורה או לא ; אך גם אם כן, לכל הדעות אין חובה מהתורה לומר נוסח מוגדר. לכן, לכאורה, גם שיר יכול להיחשב כתפילה מהתורה. [אם כי יש לציין שהרמב"ם בתחילת הלכות תפילה כתב שגם לפני שהיה נוסח קבוע - התפילה היתה חייבת לכלול שבח, בקשה והודיה].

אבל חכמי התורה שבעל פה קבעו חובה של תפילה בנוסח קבוע ובזמנים קבועים. שיר איננו יכול להיחשב כמי שמקיים את החובה הזו, שהיא לכל הדעות מדברי חכמים.

אציין מחלוקת מעניינת בהקשר לכך: הרב סולובייצ'יק מכיר בכך שמהתורה כל אדם התפלל במילים שלו, אבל הוא לא מתלהב מכך, בלשון המעטה, משום שהוא רוצה שהתפילה תשקף מבנה של ערכים שהתורה מחנכת את האדם אליהם. [ראה בחיבור "רעיונות על התפילה", שמודפס בסוף הספר "איש ההלכה", למשל בעמ' 246].

לעומת זאת, רבי נחמן מברסלב מאד עודד את התפילות החופשיות, והתייחס לכך פעמים רבות. למשל, בספר שיחות הר"ן רכ"ט מובא כך: "... מה שהיה כל אחד מדבר מה שבליבו לפני השם יתברך ... מדינא זהו עיקר התפילה. על כן גם עכשיו שמתפללין סדר התפילה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, טוב מאד להאדם להיות רגיל להתפלל לפני השם יתברך תפילות ותחינות ובקשות מליבו בלשון שמבין שיזכהו השם יתברך לעבודתו באמת כי זה עיקר התפילה כנזכר לעיל". ר' נחמן אומר שאמנם אנו חייבים להתפלל לפי מה שקבעו חכמי התורה שבעל פה, אבל עדיין התפילה האישית החופשית היא עיקר התפילה! וזה בודאי כולל גם שיר שהוא תפילה.

אז מי יותר צודק – ר' נחמן או הרב סולובייצ'יק? אפשר לקיים גם את זה וגם את זה, ולבחור איזה תפילה היא העיקרית בנפש שלך!

2. שאלה זו נוגעת לאמונה בהשגחה, ולא רק לתפילה.

אינני סבור שיש ביהדות גישות שמוציאות מהתמונה את ההשגחה, את האל הפרסונאלי. האמונה היהודית היא באל אינסופי – כל כך אינסופי שגם האדם איננו קטן מדי מכדי להיות חלק ממנו, חלק מהשגחתו.

עם זה אעיר 2 הערות:

א- כשיורדים לפרטים אכן ישנן גישות יהודיות שונות בהבנת ההשגחה והקשר שבין אדם לאלהים. אלי מדברת התפיסה של הרב קוק, שנקראת "פאן-אנתאיסטית". זו סוגיה ללימוד רחב ומעמיק. לעת עתה אפנה אותך למאמר שיכול להוות התחלת עיון בנקודה זו - http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/718/054.html.

ב- בנוגע לתפילה – שוב, אינני סבור שיש ביהדות גישות שאלהים לא שומע את התפילה שלי, אבל ישנו דיון גדול מאד בשאלה מה מטרת התפילה, כאשר השאלה הבסיסית היא: האם בתפילה האדם מנסה לשנות את האלהים, או אולי לשנות את עצמו?

גם כאן אפנה למאמר שמסכם בצורה התחלתית גישות שונות בשאלה זו – https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=6898.

אוסיף נקודת מבט של הרב קוק בעניין זה, מבט מרתק בעיני. [דבריו מופיעים בספרו עין איה למסכת ברכות, פרק ראשון, פיסקה נו]. הרב קוק מסביר שם שבאמת התפקיד העיקרי של התפילה הוא להשפיע על האדם ; ועל מנת להביא את האדם להתפלל – אלהים יצר את האפשרות שהאדם יבקש משהו בתפילה, ובקשתו תתקבל. הייתי משווה את זה לחינוך של ילד – אנחנו מלמדים אותו לבקש, ואם הוא מבקש יפה, ומבקש דבר טוב – נשמח לתת לו את מבוקשו. היינו יכולים לתת לו את אותו מבוקש גם בלי שהוא יבקש – אבל לטובתו, לטובת התפתחות האישיות שלו, אנחנו מלמדים אותו לבקש. דומה לכך התפילה של האדם לאלהים ...

ברכה והצלחה.

התשובה ניתנה ע"י הרב צבי קורן

כתבות נוספות