שאל את הרב

שמירת השבת

הרב אבנר פורת הרב אבנר פורת 10/05/21 15:38 כח באייר התשפא

שאלה

שלום.

אני בת 19 ונמצאת בתהליך חזרה בתשובה כבר 4 שנים.אני מתלבשת בצניעות ולא נשברת, צמה צומות,ומשתדלת לקיים מצוות.אך בשמירת השבת אני נופלת.כל שבת אני מתחילה כשאני מכבה את הפלאפון מדליקה נרות ושרה שיר השירים.אחרי הקידוש והארוחה המשפחתית שכל אחד נכנס לחדר אני נופלת לפלאפון או לטלוויזיה.אני אציין שאף אחד מבני הבית לא שומר שבת (אבל תומכים בי)כך שזה עוד יותר מקשה על התהליך של שמירת השבת.

אני כל שבת מבטיחה לעצמי שאת השבת אני שומרת וכל פעם מחדש נופלת בלילה.

אני לא יודעת מה לעשות זה מצער אותי וגורם לי לחשוב הם דרך התורה היא באמת הדרך שלי שאפילו בשמירת השבת הדבר הכי פשוט וטהור אני נופלת.

מבקשת עזרה או עצה איך להצליח להתגבר על היצר הזה.

תודה.

תשובה

שלום

ראשית, אני חייב לציין שהתהליך שאת עושה הוא מדהים ולא מובן מאליו בכלל. אין לך מושג כמה את יקרה בעיני הקב"ה שרואה את כל המאמצים וההצלחות שלך.

שנית, חלילה מלחשוב שאולי התורה היא לא הדרך שלך. בוודאי שהיא הדרך שלך (כמו של כל יהודי) גם אם ההליכה בדרכה לא תמיד קלה, ולפעמים ממש קשה (ומי אמר לך ששמירת שבת היא הדבר הכי פשוט שיש? ממש לא כך). גם אם נופלים, תמיד אפשר לקום ולהמשיך לצעוד קדימה. אז בוודאי אין לך מה להירתע מהקשיים או מהנפילות. האויב האמיתי שלך זה לא הנפילות, אלא הייאוש, ועליו צריך להתגבר. 'כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן'.

לגוף השאלה - אני חושב שדי ברור שמה שהכי נכון עבורך בשלב הזה, זה לעשות את השבתות, או לפחות את חלקן, באווירה דתית ובחברה של שומרי שבת (זה יכולה להיות חברה, או מדרשה לבנות או משהו מעין זה. אם זה יהיה רלוונטי ולא תימצאי, אוכל אולי לנסות לסייע למצוא). אין מה להשוות שבת כזאת לשבת שבה את מנסה לשמור וליצור אווירה לבד. אחרי תקופה של שבתות כאלה, אין לי ספק שזה כבר יהיה לך קל בהרבה אפילו בשבתות בבית.

אבל יכול להיות שזה ממש לא מתאים לך לא להיות בבית בשבתות, ובמיוחד בתקופה הנוכחית של הקורונה והסגר.

במקרה כזה, את צריכה לייצר לך כמה שיותר עוגנים וחיזוקים בשבת בבית, שיסייעו לך להיכנס לאווירה ולקדושה. זה יכול להיות הליכה לבית הכנסת לתפילות, אמירת תהילים, לימוד שמרומם את נפשך (סיפורי צדיקים, מוסר או כל דבר אחר), שירת זמירות שבת (עם המשפחה או בחדר), ואולי יש אפשרות להיות לפחות חלק מהשבת בחברת שומרי שבת שמתגוררים באזור.

אל תבטיחי לעצמך דברים שאת לא בטוחה שתעמדי בהם. תבטיחי לעצמך להשתדל. תבטיחי לעצמך שלא משנה כמה תיפלי, תמיד תקומי ותשתדלי עוד. כי הקב"ה רואה את כל המאמצים האלה, והרצון הכנה שלך שמשתדל להתממש בחיים הוא הדבר החשוב בעיניו.

ועצה נוספת - תדברי על זה עם הקב"ה. תתפללי לפניו ותספרי לו על הקשיים. זה עצמו מחזק מאוד, והוא יסייע לך, כי 'הבא ליטהר, מסייעין בידו'.

בע"ה תמשיכי לעלות עוד ועוד מעלה, ומכל נפילה תוסיפי עוד ועוד התגברות והתקדמות (זה חלק מהדרך). "כי שבע יפול צדיק וקם".

בהצלחה רבה

כתיבה וחתימה טובה

כתבות נוספות