צרות: למה זה מגיע לנו? בגלל חטאים שעשינו?

שלום יקרה.

מה שלומך?

את שואלת שאלות שהן בסיס קיומנו והתמודדותנו בעולם. הרי כולנו נחשפים לדברים קשים במהלך חיינו והשאלה העולה באופן טבעי היא למה? השאלה מקבלת ממד עמוק יותר כשמדובר באנשים צעירים או בילדים, ואז אנחנו אומרים לעצמנו, במה הם חטאו? למה דווקא הם? השאלות הללו מלוות את עם ישראל מאז היוולדו עד לדור האחרון, דור השואה, שבו הן התחדדו ביתר שאת. חשוב להעלות את השאלות הללו ולדון בהן, בדיוק כמו שעשית בפנייתך אלינו, כדי שאמונתנו בה' תזדכך ותהיה מבוררת ושלמה יותר.

כשמתעסקים בענייני "ניהול העולם" כמו שכר ועונש והתמודדות עם מקרים קשים, מוכרחים לצאת מנקודת מוצא שאנחנו לא מבינים כלל חשבונות שמיים. בדורנו אין נבואה ולכן אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות למה דבר כזה קרה כך ודבר אחר קרה אחרת. אך אנחנו מאמינים ש"טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו" – שכל מה שקורה בעולם מתוכנן לטובה, גם אם אנחנו לא מבינים כרגע מה הטוב שיצא מזה, משום ששורש החיים (ה') הוא טוב.

לאחר שהנחנו את העיקרון שיכולתנו להבין את המציאות היא מוגבלת, אפשר לנסות להבין לְמה כלומר בשביל מה הדבר הזה קרה. במקום לנסות לברר את העבר, כדאי לברר את העתיד ולבדוק מה אנחנו יכולים ללמוד מאותו אירוע קשה להמשך החיים שלנו. אם אנחנו מסתכלים על המקרה במבט עתידי, נוכל לראות אותו כניסיון ולא כעונש, ניסיון שבא לגדל אותנו ולהוביל אותנו למעלה הבאה באישיותנו. ובאמת אם נראה את המציאות הלא פשוטה כך, נחפש את הדרכים לגדול ממנה ולהתפתח ממנה. אגב, גם אם רואים צרה כעונש, אפשר להתגדל ממנה שכן עונש לא בא סתם כי עשינו משהו לא טוב, אלא הוא בא לחנך אותנו כדי שנשפר את התנהגותנו. למשל, אפילו דו"ח בכביש נועד לחנך אותנו לנסוע על פי החוקים ולא סתם להעניש אותנו.

חז"ל אמרו "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". כלומר כל מהלך החיים שלנו אינו בידינו אלא בידי ה', אך הבחירה איך לפעול ולהאמין במציאות שניתנה לנו היא בידינו. לכן יש להשקיע את מרב המאמצים שלנו ב"איך" אנחנו מתמודדים עם מה שניתן לנו ולא ב"מה" שניתן לנו שאינו בכלל בשליטתנו. נפרש את זה לעניינים מעשיים. אם קרה לי דבר לא טוב, למשל פספסתי את האוטובוס בבוקר, אין לי עניין להאשים את עצמי ואת אחרים בכך שפספסתי את האוטובוס, אלא להתמודד בקור רוח מול האיחור שלי, לא להתעצבן וללמוד מזה להבא. שימי לב שאנשים גדולים אינם אנשים שחייהם דווקא שלווים ונינוחים, אלא שאנשים שבוחרים לפעול ולהתמודד בגבורה ובכוחות נפש עילאיים.

מציעה לך להרחיב את העניין בלימוד ובהעמקה בספרי אמונה שונים, למשל, "מי ששתה יין הונגרי", "דבש מסלע", "בצל ידך" ועוד רבים טובים. העמקת האמונה מסייעת ועומדת לנו דווקא ברגעי משבר וקושי. וכמובן מוזמנת לכתוב לנו עוד בנושא ובכל נושא שתרצי.

ברכה והצלחה.

כל טוב,

רינת