שאלה
לאחרונה כשיותר התחזקתי אני יותר השתכנעתי שהיהדות היא פמיניסטית.
אבל יש משהו במסכת כתובות שממש ממש ממש מטריד אותי.
בפרק ד' משנה ה' יש משהו על זה שאישה היא הרכוש של האבא עד שהיא מתחתנת והיא הרכוש של הבעל.
"לעולם היא ברשות האב, עד שתיכנס לרשות הבעל לנישואין.
מסר האב לשלוחי הבעל, הרי היא ברשות הבעל.
הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, הרי היא ברשות האב.
מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל, הרי היא ברשות הבעל."
איך אתה מסביר את זה?
איך היהדות היא בכל זאת פמיניסטית ובעד זכויות האישה?
מה אני אמור לחשוב על זה?
תשובה
שלום וברכה
יחסה ההלכה לגברים ולנשים מחייב אנציקלופדיה שלמה.
ואכן, ההלכה מציעה מערכת מיוחדת של גברים ונשים. קשה להשוות לפמיניזם שהלוא הוא עצמו בעל גוונים שונים והיבטים שונים, ורק לאחר מכן אפשר לדון ביחסים ביניהם.
יש דברים שתואמים. יש דברים שיש אכן הבדל משמעותי ביניהם.
ברם, המשנה הזו היא מהשאלות הפחות קשות.
היא המילה "ברשות" אינה עוסקת כאן בבעלות של אבא או בעל על האישה.
היא עוסקת במערכת המחויבות, ובמעבר שבין חובות הבת כלפי אביה ובין חובות האישה כלפי בעלה.
יש כמובן גם חובות לכיוון ההפוך.
כל טוב ושמחה