שאלה
שלום כבוד הרב,
לצערי ולדאבוני הרב, פגמתי לא מעט בברית בחיי.. כרגע אני בגמילה מהמעשה המגונה והנוראי הזה ואני מקווה שבעזרת השם יתברך אני אצליח ואזכה לעבוד את השם בלב שלם ונפש חפצה. אך עם זאת, יש משהו שנורא מפריע לי. ראיתי בכמה מקורות יהודיים שזרע לבטלה הוא ממש כמו שפיכות דמים. רצח. ויש לי מועקה גדולה על הלב וייסורי מצפון גדולים - אני רוצח? ידיי מלאו דמים? ברור לי כשמש שזרע לבטלה הוא מעשה נוראי - לקיחת החומר הקדוש שעתיד להוריד לעולם נשמות חדשות, הילדים שלי... ולזרוק אותו כאילו הוא שתן למען הנאה רגעית וחסרת תועלת. ברור לי שזה חמור ומזעזע. אבל אני רוצח? אני באמת רוצח? אשמח שתעזור לי עם ייסורי המצפון הקשים האלו..
תודה מראש כבוד הרב.
תשובה
שלום וברכה
אני מבקש להשיא לך עצה:
נקיפות מצפון אינן מקדמות לשום מקום.
זה נכון ביחס לכל דבר ובכל הקשר. הן מעוררות, ומשם צריך לחפש את עולם התיקון, ולא את עולם ההסתבכות בנקיפות המצפון.
ועתה לנושא עצמו:
הביטוי שהוצאת שכבת זרע לבטלה הרי הוא כשפיכות דמים – הוא מטאפורה.
שהלוא על שפיכות דמים יש עונש – "מכה איש ומת מות יומת" – ואילו על הוצאת שכבת זרע לבטלה כלל וכלל לא, ואפילו לא מלקות או משהו פחות מזה. גם קרבן כפרה לא קיים.
אשר על כן, אין לראות את זה חס ושלום כרצח, אלא כדבר שאסור לעשותו, ולהתחזק בדיוק בדרך בה אתה הולך.
כל טוב