שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב גלעד שטרואס
ספר החינוך מצוה רג - שלא לבוא על אשה ובתה
ויקרא י"ח, י"ז ועובר עליה ושכב את אשה ובתה שניהם נשרפין, הוא ואותה ששכב אחרונה, שאין לראשונה חטא שהרי בהיתר נשאה. ואם בא על השניה לאחר מיתת אשתו הראשונה הרי אלו בכרת ואין בהן מיתת בית דין, שנאמר במקום אחר בסדר קדושים תהיו כ', י"ד באש ישרפו אותו ואתהן, ופירש רבי אליעזר בסנהדרין ס"ו ע"ב באש ישרפו אותו ואחת מהן, דהיינו האחרונה, כמו שאמרנו. ודוקא כששתיהן קיימות. שכן בא הפירוש, אבל כשאין שתיהן קיימות (רק אחת חיה) אין שם שריפה (עונש מוות), אלא שהן בחיוב כרת במזיד (אבל אחת מתה), ובשוגג בחיוב חטאת קבועה. ורבי עקיבא מפרש שם אותו ושתיהן, וכגון שנשא השתים באיסור, וימצא זה כשנשא הבת ואמה ואם אמה (הסבתא).
נראה לי כבוד הרב שסדרן האותיות שם ן במקום ם
אלא שהן בחיוב כרת במזיד – הכוונה שהם (הבועל והשניה) כי אחת מתה (אבל כשאין שתיהן קיימות) ?
תודה ממשה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אופייני ללשון חזל להחליף 'ם' סופית ב-'ן' סופית.
למשל: "אין מערבין שמחה בשמחה" (במקום מערבים), "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (במקום מרבים), "אבן שאין לה הופכין" (במקום הופכים).