שאלה
לרב שלום וברכה,
יש לי שאלה בנושא נדרים ושאלה בעניין השבת אבידה
1. הבת שלי מצאה כפכפים משומשות ולקחת אותם כי חשבה שהם שלה (יש לה כאלו) ואז ראיתי בבית 2 זוגות. הבת שלי לא יודעת מאיפה לקחה אותם והם במצב משומש ממש. האם אפשר לזרוק אותם? גם אם אנסה לפרסם אני אפילו לא יודעת איפה מצאה אותם והם גם באמת במצב משומש מאוד.
2. לגבי נדרים - אני הבנתי שהבעל יכול להפר נדרי אשתו אם זה קשור אליו. אם האשה נדרה לא ללבוש בגד מסוים (מבחינת צניעות) אחרי שכבר קנתה אותו ולא יכולה להחזיר והיא יכולה גם ללבוש אותו בצורה צנועה (להוסיף תחתית למשל) האם יכול להפר? ובכלל עד כמה זה צריך להיות קשור אליו? אם הם משתפים בכסף בעצם כל דבר שיש לו משמעות כלכלית בשבילם אז ניתן לומר שזה קשור?
3. נדר שהיה במחשבה אבל ייתכן שהייתה הנעת שפתיים (לא בטוח אבל סביר) - האם חל?
4. האם נדר של צדקה שחל גם במחשבה הוא רק על ממש לידור לתת צדקה או שיכול להיות גם משהו שקשור, נניח אם אתן צדקה אז אעשה/לא אעשה משהו?
5. אם עברה מחשבה של אני נודרת לתת צדקה כך וכך אבל לא הייתה כוונה מלאה לכך (מחשבה לא לגמרי רצונית) - האם זה חל או לא?
תודה רבה ויישר כוח
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
שאלת הכפכפים: הדבר כמובן תלוי היכן היא מצאה אותם. אם ניתן להניח שהם הופקרו שם, בשל העובדה שהם ישנים מאוד - מותר לזרוק אותם; אם יש אפשרות שהן אבדו למישהו - חובה לנסות למצוא אותו, על ידי תליית מודעה באזור מציאת הכפכפים וניסיון להשיב את האבדה.
האם בגדים של אישה הם דברים הנוגעים לבעל ? זו שאלה הקשורה באופי החיים המשותפים. הדבר הטוב יותר לעשות במצב זה, ובוודאי שלאחר שעבר זמן מאז - הוא שהאישה תלך להתרת נדרים, בהצדקה שהיא לא התכוונה לכך שהיא לא תלבש את הבגד באופן צנוע.
נדר במחשבה לא חל, וספק ספיקא כזה אינו מחייב מבחינה הלכתית.
נדרי צדקה: הדבר הוא גם בנדרים מותנים.
מחשבה על צדקה אינה מחייבת כנדר. זה לא נדר. נדר במחשבה זה גם רק בפורמט של נדר.
כל טוב