שאל את הרב

עיצות לזכרון

הרב עוזיאל אליהו הרב עוזיאל אליהו 30/09/21 13:02 כד בתשרי התשפב

שאלה

שלום רב,

פעמים רבות אחרי שאני סוגר את הספר ולמשל יושב שניה ומנסה להיזכר מה למדתי המוח שלי נעול, אבל אם אני פותח את הספר ורואה מילה או אפילו הוא רק נמצא בנוכחותי מיד נפתחים שערי שמיים על אף שלא ראיתי דבר. דבר זה ממש מייאש כי העניין זה לזכור גם ללא הספר, אבל זה מרגיש לי שמנטלית בלעדיו אני אבוד.

למשל, אני משנן פסוקים ואם הספר פתוח אני כבר יכול לקרוא 50-100 פסוקים(היינו אני מסתיר את המילים שאני קורא ובזמן שאני קורא אני מגלה את המילים שכבר קראתי), אבל כאשר אני מתחיל לקרוא ללא נוכחות הספר אני בבעיה ומצליח 2 פסוקים בקושי.

האם יש לרב עצה טובה לזה וכן בכללי לענייני זכרון?

תשובה

ב"ה

שלום.

ראשית התופעה שאתה מתאר היא נורמאלית לחלוטין . זה אומר שאתה נורמאלי.

ומקובל המשפט בבית המדרש ש"אותיות מחכימות"

ולכן תמיד כדאי לעיין בסידור התפילה ולא להתפלל בעל פה וכן ללמוד מתוך הכתב ולא לומר בעל פה.

אגב הלכתית כשמצטטים פסוק עדיף לקרוא אותו מהכתב וכך היה נוהג הרב מרדכי אליהו זצ"ל שאם היה מצטט פסוק תוך כדי השיעור היה מקריא אותו מתוך הספר.

ואם תרצה להתעמק בדבר ראה מה כתב בספר בספר קדושת לוי

" והנה יש עוד דבר גדול להתחבר את עצמו, והוא יותר גבוה משכל רבו, והוא הלומד מתוך הספר, כי אותיות מחכימות. כי הרואה באיזה דבר הוא מתחבר את עצמו בדבר הרואה אותו, והמביט באותיות הוא מחבר את עצמו באותיות התורה הקדושה, ואותיות התורה ממקום גבוה קא נחתי.

ודע, כי אותיות הכתובים בתורה העשויה ונכתב כתיקונה, על הספר ואשורית ובדיו ותפירה בגידין, הוא בדוגמא של מעלה, והוא חלק אלהי ממעל. כי אותיות התורה המה כלים למדות של מטה, וכמו שכתב בעץ חיים ע' שער העקודים (פ"א), ושער דרושי נקודות (פרק ו) ע"ש, שאותיות המה כלי ספירות, ואותיות המה נשמות ישראל, אשר נשמות ישראל חלק אלהי ממעל (זוה"ק ח"ג דרנ"ט ע"ב).

לכן, הלומד מתוך הספר תורה הכתובה כתיקונה, אזי מדבק את עצמו בחלק אלהים, והוא בא בסוד אלהים, כי מאיר עליו אותיות התורה המביט בה, ונתחבר במדת העליונים, ונתחבר נפשו בסוד שבה ובצירופי השמות שבהן. "

ויש בדברי חזל עשרות רבות של עיצות לזכרון החל מנטילת ידיים בבוקר ועד אכילת או אי אכילת מאכלים מסויימים (עיין מסכת הוריות יג)

בברכה,

עוזיאל אליהו

.

כתבות נוספות