שאלה
שלום כבוד הרב,
אני לומד כעת מסכת תענית פעם שלישית וכותב סיכומים למסכת. כעת אני אוחז בתחילת פרק שלישי (דף יט).
כתוב במשנה (תענית ג, ג): "וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים.... אותה העיר מתענה ומתרעת; וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות."
האם הרמב"ם ומרן השו"ע הזכירו דין זה? לא מצאתי. אם לא, מדוע? האם לרשום דין זה בסיכומים? (אני רושם גם דינים שלא נוהגים היום, כגון גם ברכת הגשמים בדף ו: , ומציין שלא נוהגים לברכהּ כיום וניתן לברכהּ בלי שם ומלכות)
שאלה נוספת, בדף יט: כתוב בגמרא: "ועל כולן אם אין להן מים לשתות מתריעין עליהן מיד ואיזהו מיד שלהן שני וחמישי ושני...".
הרמב"ם (הל' תעניות ב, יז) ובעקבותיו מרן השו"ע (תקעה, ח) פסקו: "ואם אין להם מים לשתות מתענים על הגשמים בכל עת שלא יהיה להם מים לשתות ואפילו בימות החמה."
הם הזכירו שמתענים על כך מיד אך לא הזכירו שדווקא בימים שני חמישי שני. מדוע? כיצד לכתוב דין זה בסיכום, כלשון הרמב"ם ומרן או שאעתיק את לשונם (בשינויים קצת, כל הסיכומים אני כותב במילים משלי) ואוסיף שדווקא בימים שני חמישי שני?
מה כבוד הרב מציע לי לעשות? תודה רבה על הקדשת הזמן!!
תשובה
שלום וברכה
אני מצטער מאוד על העיכוב בתשובה.
עיר שלא ירדו עליה גשמים: אתה צודק שהרמב"ם בהלכות תענית פ"ב ה"ב לא כתב את זה במפורש, לאור מה שכתוב שם בהלכה א. ובדרכו הלך השו"ע. אולם נראה כי הוא כן מקבל את זה להלכה, והוא לא כותב בפרק הזה על גשמים, כי הוא כתב על תעניות גשמים בפרק הקודם. בכל מקרה, כדאי לכתוב את זה בסיכום, כי זה פשט גמרא, וכאמור – יכול להיות שהרמב"ם לא חלק על כך.
אני לא יודע להסביר למה הרמב"ם לא ציין במפורש שני וחמישי. האם יכול להיות שהוא סובר שאם המצב חמור – מתענים מיד, ולא ממתינים לשני וחמישי ? ואם כן – איך זה מסתדר עם הגמרא ?!
בכל מקרה, יישר כוח גדול על הלימוד שלך ועל הסיכום שלך.
כך צריך ללמוד.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם