שאלה
שלום לכבוד הרב ותודה מראש.
אני משתייך לציבור חרדי מסוים שנמצא באיזשהו מקום באמצע בין החרדים לדתיים לאומיים,
אולי אפשר להגדיר אותנו "חרדים מבולבלים".
על כל פנים, בחודש האחרון יצא שנפגשנו לאירוע משפחתי מורחב. באירוע היו גם בני משפחה חרדים, וגם דתיים לאומיים, לתפילת שבת עלה אדם חשוב במשפחה, שממש סירב להגיד מי שבירך למדינה, ולחיילים ,ומישהו אחר מהמשפחה (חרדי) עמד ואמר. וזה סתם יצר מצב טיפשי ולא נעים
בזמן אמת היה לי מאד קשה ולא נעים וממש כעסתי על ה"ראש בקיר" של אותו אדם חשוב ואמרתי לאחי כמה מטופש זה לדעתי וכעסתי על זה שהוא יוצר בלאגן משטויות.
אחרי האירוע החלו בי נקיפות מצפון על אף שאני חושב שאני צודק עדיין האיש שדיברתי עליו לשון הרע הוא תלמיד חכם שחרדים ודתיים באים לשיעורים שלו.
השאלה שלי היא במיקרו ובמאקרו
ראשית כיצד עלי לכפר על עוון הלשון הרע, האם אין לי מנוס מלגשת אליו ולבקש את סליחתו ומחילתו.
שנית במבט רחב יותר כיצד עלי להתייחס לתלמידי חכמים שלדעתי נוהגים שלא כשורה ולפעמים אף רחוק מהשורה כיצד לרכוש כלים להבין מי באמת תלמיד חכם שראוי להסכית לדבריו.
הרי לחרדים ולדתיים יש רבנים גדולים שבמקומות אחרים נחשבים "פשרנים" או "פנאטים"
אני מקווה שהשאלות מובנות סליחה על האריכות.
אני שואל את זה דווקא את הרב כי בצעירותי בכמה מקומות בהם הסתובבתי כינו את הרב בכל מיני כינויים מבזים ורק כשבגרתי קצת הבנתי כמה דברי בלע הם היו וכמה צריך להיזהר כשמדברים על תלמיד חכם.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה החשובה הזו. ענייני לשון הרע ואיסור הלבנת פנים עומדים בראש סוגיות יראת שמיים ועשיית רצון ה׳, והן אכן אמורות להתברר כראוי, וחובה ללכת בדרך הנכונה.
מהסיפור לא ברור מה לא היה בסדר בהתנהגותך. בוודאי שמותר לאדם לחשוב שפעולה מסוימת היא מיותרת, אין בה טעם, והיא סתם מכעיסה. מותר לו גם להציע לאדם שנוהג כך - לא לעשות כך וכדו׳.
אולם אני מבין מבין השורות של שאלתך כי דיברת על כך עם אחרים בכעס וביקורת על אותו אדם. זה כמובן יותר בעייתי: אם המגמה שלך הייתה ״לצורך״, וראשית היית מדבר עם זה שסרב, ולאחר מכן הייתה לך משימה למנוע את המצב הזה במפגש המשפחתי הבא וכדו׳. - היה מותר לעשות זאת לאור דברי החפץ חיים. אולם אני מבין שלא זה היה המצב, ורק רצון לעשות כך כדי לדבר בביקורת עליו וכדו׳ - וצריך אפוא לתקן.
במיקרו - ראוי לבקש את סליחתו. בקשת הסליחה אינה התקפלות שלך. אתה בהחלט רשאי לומר לו כי מה שהוא עשה היה לא נכון ומיותר וכדו׳, ועל עמדתך זו אתה לא מתנצל, אבל העובדה שדיברת על זה והרחבת בזה הייתה לא ראויה, ועל כך אתה מתנצל. אפשר גם שייפתחו שערים יפים ביניכם בעקבות זאת.
במאקרו: תלמידי חכמים אינם חסינים מביקורת. קשה למנות את מספר הפעמים בגמרא שנמתחת ביקורת על תלמידי חכמים. כמובן שישנו דין של כבוד תלמידי חכמים, אולם הוא לא נועד להגן על תלמידי חכמים מפני ביקורת. צריך לעשות את זה בכבוד הראוי, אולם לא להימנע מלזכור את יסוד חותמו של הקב״ה: ״ראש דבריך אמת״.
אשמח אם תקרא דברים שנכתבו על ידי תלמיד בישיבה:
https://www.facebook.com/netael.bandel/posts/10206771802993937
כל טוב ושמחה