ללא נושא

שאלה

יישר כח על כך שאתם עונים לי לכל שאלה שיש לי ,כאן אני מוצאת את תשובותיי ב'ה,וממשיכה בצעדים נכונים.

הפעם יש לי בעיה אחרת לגמרי.

כיבוד הורים,מי לא יודע?גיל ההתבגרות,18 זה ''מה שבא לי'' וכ''ו...אני מרגישה אחרת.

גיל ההתבגרות שלי עבר ב'הצלחה' ב''ה ,ולא היו לי הרבה ויכוחים עם הוריי(זה היה כרגיל,הערות כמו שיש לכל הורה,קצת ויכוחון קטן ,והלאה..) עכשיו,כשאני בת 18 אני מרגישה רע יותר מתמיד.

כל דבר קטן יש לי ויכוח עם הוריי,לא משנה באיזה ענין אני מדברת,אני מרגישה רע לא בגלל שהם לא מקבלים את רצונותיי,כי בסוף אני משכנעת אותם,אלא בגלל שאני מתחצפת,ולא רוצה!זה פשוט קורה לי,לפעמים אני עושה חצאי דברים,שהוריי שונאים את זה ,ונמאס לי לשמוע את ההערות שלהם בנושא.

אני הבכורה-וכל הזמן מרגישה שכל הנטל עליי בבית מבין האחים,וזה גורם לי להיות עצבנית ותוססת בבית.בבית הספר אני רגועה,ובכל מקום אחר.ר-ק בבית הבעיה,והוריי אומרים שלפעמים אני סתם ''משחקת את עצמי'' בחוץ.

האוירה בבית הפכה בשנה האחרונה למשהו שכבר אי אפשר לחיות בו,כל הזמן אני יוצאת עם חברות וכ'ד כדי לברוח,אבל תמיד מתגעגעת ורוצה לחזור..ואז כשאני מגיעה הביתה,להורים,לאחים..שוב בא לי לברוח.

אז מצד אחד אני נורא קשורה אל המשפחה ,וקשה לי ללכת..אך מצד שני אני עצבנית בבית מה שגורר לחוצפה,תוקפנות,ורצון ללכת וכ''ו.

אין לי לאן לפנות ,כולם אומרים לי ''פשוט תפסיקי'',וזה קשה ..

אני צריכה עזרה לזמן הקרוב..

תודה .

תשובה