ללא נושא

שלום.
הוריך צודקים. יש לכבר מורים כמו הורים, אך כאן המקרה הוא מעט שונה מאחר והמורה הזאת מסיטה לכפירה ביהדות ואסור בשום פנים לשמוע לה, ויש לעשות הכל כדי שהתלמידים בכיתה לא ילמדו ממנה.
אך ישנו סייג חשוב מאוד. נראה כי את ההוכחה - גם לה וגם לחבריך לכיתה יש לעשות בנועם ובדרך ארץ, משתי סיבות: האחת - מי שצועק, בד"כ לא שומעים לו. שנית: יש חשש לחילול השם. לכן את מה שיש לך לומר למורה זאת תאמר בחכמה ולא מתוך כעס. הקנאה היא קנאה בריאה אך אנו לא ברמה של פנחס שיכולים לקנא וגם להוציא את הקנאה החוצה. עלינו למתן את עצמנו כי אנו לא יודעים היכן עובר הגבול אם בכלל, ומה לעשות עם הקנאה הזאת. לכן, יש לעשות הכל בדרכי נועם, ואז גם הוריך יסכימו אתך.
הדבר הכי חשוב הוא לנסות ולכשנע את הוריך לעבור לבית ספר אחר שבו לא מלמדים דברי כפירה, כיום אנו נמצאים בארץ ישראל הקדושה ואין לנו מגבלות של מוסדות לימוד כמו שהיה בארצות הגולה בעבר. ושוב, הכל בדרך ארץ, במיוחד כלפי הוריך היקרים.
עלה והצלח במעלות התורה והיראה!