שאלה
שלום!
יישר כח ענק על העבודה שאתם עושים!
אני בת 16, לפני כשנה בערך,פלוס מינוס, התחלתי לשמור נגיעה.
מאוד קשה לי עם זה עכשיו, למרות שאני חושבת שזה דבר נפלא, ויש לזה כ"כ הרבה הסברים, אבל קורה לי המון פעמים שאני כמעט נופלת,ואז מרגישה רע עם עצמי.
אני לפעמים חושבת לעצמי-'למה אני צריכה את זה בכלל?'
כבר עדיף לי ללכת לצד השני.. ועוד כל מיני דברים כאלה..
אם כבר דיברנו על הצד השני (לעולם החילוני) לפעמים אני מסתכלת מהצד,ככה, ואומרת- 'אין להם מצפון, אין להם טרדות'('מתי אני יתפלל מתי אני יעשה ככה מתי ככה..')
ובעצם, יש להם חיים כ"כ יפים!
ולמה דווקא אלוהים פוגע ונותן לי כל מיני דברים להתמודד איתם?
למה החיים שלהם יפים? למה אצלי זה לא ככה?
הרי הם לא מקיימים את התורה והמצוות!
אני עם הרבה דילמות בנושא זה, אשמח אם תעזור לי.
תשובה
שלום רב,
תמיד קשה לשמור נגיעה שלא שומרים, לכן, את צריכה ללמוד תורה, לקרוא תהילים, וכשיגיע הזמן תחפשי בחור שיכבד אותך, יעריך אותך וירצה ליצור ביחד חיים רוחניים משותפים, בינתיים תמלאי את חייך בחסד ובתורה.יש נשים שיכולות ליעץ לך מבחינה רוחנית, תפני אליהן. החוזק בא כקבוצה וביחד , קשה להיות בודד ולשמור.
מקסם השווא של חיי החילונים מתפוגג אחרי שקצת מעיינים בהם. החופש מפתה, אבל גם הורס.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.