שאלה
שלום רב!
אני בחורה שגדלה בבית מסורתי נשואה לגבר חילוני. יש לנו בן בן 4.
לאחרונה אני מאוד מדוכדכת ובלי שמחת חיים.
המצב הכלכלי קשה מנשוא אנחנו במינוס של 22000 ש"ח ורוצים לעקל לנו את החשבון . שניינו עובדים אך המשכורות נמוכות מאוד בהתחשב להוצאות, אין לנו בית אנו משכירים דירת חדר.
לאחרונה הילד מבקש אח ונושא זה גורם לי לעצבות גדולה,אין באפשרותי לכלכל במצב הזה עוד נפש. נכון שגדלתי על האימרה שכל ילד מביא איתו את הברכה... אבל אני מנסה לכסות את המינוס הזה כבר כמעט שנה וללא הצלחה, אני רוצה לעבור דירה על מנת שלילד יהיה חדר כי הוא כבר גדול ולא יכול לישון עם הוריו. אך דבר זה בילתי אפשרי כי דירה גדולה יותר משמעתותה עוד הוצאה כספית. אני מנסה בכל חודש לנסות לצמצם את ההוצאות אך ללא הצלחה , ההוצאות הם כל כך בסיסיות וללא שום מותרות.
בגלל מצבי הנפשי יש לי מן דחף כזה לעזוב הכל ולהתרחק מאיזור המגורים, אך דבר זה אינו ראלי כיוון שאנו חייבים מקומות עבודה מסודרים. בעיקבות כל המצב הלא נעים הזה בעלי ואני נמצאים בויכוחים מתמידים, הזוגיות שלנו כבר לא טובה כמו בעבר, קשה לנו להתמודד עם הקושי יחד, כל אחד לוקח את הקושי למקום שלו.
אני מרגישה שהכל מתפורר לי בידיים.
אשמח לעצות, משהו שיוכל לעזור לי!
תשובה
ראשית, הייתי מציע לכם לפנות לאירגון פעמונים.
האירגון (שאפשר להגיע אליו בחיפוש בגוגל) עוזר למשפחות לארגן את החיים באופן שיצליחו לשבור את חוסר האיזון הכלכלי שלהם ויצליחו לחיות באופן מאוזן תוך כדי השבת חובות.
הקושי הכלכלי הוא גם הקושי של מציאת אמצעי תשלום, אולם גם ביאוש הנלווה, הרגשה שאין באופק כל פתרון, ששום דבר לא נראה כאלו הוא מוביל לשינוי. נדמה לי שפעמונים נותנת כלים לכוון נכון, ולהרגשה שיש לכם בידיים המון כוח ליצור שינוי.
ושאת השינוי אתם יכולים לעשות ביחד.
ילד איננו עניין כלכלי, וקושי כלכלי איננו סיבה לא להביא ילד לעולם.
אבל הקושי המנטלי, הריגשי עליו את מעידה, הדיכדוך והמתח בינך לאישך, כל זה הוא סיבה נכונה, וחזקה שבגללה אפשר ואולי רצוי לדחות את הבאתו של עוד ילד לעולם.
בהצלחה, והרבה ישועות.