שאלה
שלום הרב,
בתורה בדברים כ''ז,י' כתוב: ''ושמעת בקול ה' אלוקיך ועשית את מצוותיו ואת חוקיו אשר אנוכי מצווך היום'', בתורה יש מצוות עשה לשמור את כל מצוותיו וחוקותיו של הקב''ה, בימינו ישנו מושג נוסף של ''רוח ההלכה''. מה הם הגבולות של ''רוח ההלכה''? ומתי רוח ההלכה וכן הגדרים והחומרות שיש כיום גובלים באיסור ''לא תוסיף'' כשם שנכתב גם כן בדברים י''ג,א': ''את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם איתו תשמרו לעשות לא תסף ולא תגרע ממנו''??
בתקווה לתשובה מהירה.
תודה רבה!!!
שירה ורחלי,אולפנת לבונה.
תשובה
אביא בפנייך ציטוט מתוך "ספר החינוך" (מצוה תנ"ד):
שלא נוסיף בתורה שבכתב, ולא בתורה שבעל פה. ועל זה נאמר [דברים י"ג, א'], "לא תסף עליו".
וכיצד יהיה התוספת? כתב הרמב"ם ז"ל: [הלכות מממרים פרק ב' הלכה ט?] "כגון המורה שבשר עוף בחלב אסור מן התורה, וזה- מוסיף על דבר הקבלה, שכך קבלנו בפירוש "לא תבשל גדי וגו'" שבשר בהמה וחיה נאסרו לבשל בחלב, אבל לא בשר עוף.
ורובי המפרשים יאמרו דלא שייך לא תוסיף כלל אלא במצות עשה, והענין הוא לפי מה ששמעתי אני מפי מורי, ישמרו אל, כגון מי שמניח שני תפילין כשרין בראשו או בידו, וכן העושה חמש טוטפות בתפילין, וכמו כן הנוטל שני לולבין כשרים בידו, וכן כל כיוצא בזה
וכן היושב בסוכה אחר החג בכוונה לעשות מצות סוכה, אף על פי שיודע שעבר זמנה, שאין עוברין משום בל תוסיף אלא במכוין לעשות המצוה, וכן הנוטל לולב אחר החג, ומכוין לעשות בו המצוה, עם היותו יודע שעבר החג. ... אבל הנוטל לולב בחג (הסוכות) אפילו מאה פעמים ביום על דעת לצאת בכל פעם ופעם- אין כאן "בל תוסיף", וכן התוקע בשופר ביום ראש השנה כמה פעמים וכן כל כיוצא בזה.
נוסיף על דבריו סיכום קצר: מי שמוסיף חומרא, או מנהג וכו', וברור שעושה זאת כתוספת של חומרא, או מנהג וכו', ולא עושה את התוספת כחלק ממצוות התורה- אינו עובר על איסור "בל תוסיף".