שאלה
שלום, אני נערת תיכון, יש לי שלוש שאלות בקשר לרצינות.
1. אנשים נוטים לומר לי שאני אדם רציני.
השאלה - זה טוב או רע?
2. מצוות כיבוד הורים:
אבא שלי אומר לי "לקחת את החיים בקלות", אמא שלי אומרת לי "להיות קלילה" ו-"חייכנית". לא מזמן לקחתי על עצמי את מצוות כיבוד הורים ועל כן אני חייבת לעשות מה שהם אומרים לי. ממה שאני הבנתי שמבחינתם הם רוצים שלא אהיה רצינית לפי דבריה של אמי שלא אהיה רצינית -מדי-.
השאלה - איך עושים את זה?
אם הוריי היו יודעים ששאלתי את שתי השאלות היו בכלל חושבים שאני קשה ורצינית מדי.
עניין המצוות הוא עסק רציני בשבילי ולא משחק, 'כיבוד הורים' הוא חובה, ועל כן באותו הקשר עליי לדעת איך אוכל למלא את מה שאמרו לי.
3. אם רצינות זה דבר טוב, זה מתנגש עם מה שההורים שלי רוצים ממני.
מה עליי לעשות?
אשמח אם אקבל תשובה לשלושת השאלות,
מעיין
תשובה
עמעט לכל תכונה גם הטובה ביותר יש שני צדדים. במקרים מסויימים התכונה הטובה היא שלילית. אדם עניו , יכול להגיע לרמות ענווה כאלו שיגרמו לו לבטל את עצמו ולא לפעול כלל בעולם.
כנ"ל רצינות -אם היא נעשית בצורה מוגזמת היא לא טובה. אני מניח שלזה נתכוונו הורייך ופשוט נקטו את הקצה השני כדי להביאך לאמצע או יותר מדוייק למינון הנכון של רצינות מול אי יכולת לזרום עם החיים.
בקיצור-אפשר לצאת ידי כל הדעות במקרה שלך. אני מעריך שהורייך צודקים.