שאלה
בס"ד
שלום!
אני יוצאת עם בחור במשך 7 חודשים ואנחנו כבר מוכנים להתחתן בע"ה.
אך ההורים שלי חושבים שזה מוקדם מידיי וצריכים קודם ללמוד ושיהיה תואר וכו'.. כדי שלא יהיו בעיות פרנסה ח"ו.
אני מבינה את דאגתם של ההורים אבל למשוך כ"כ הרבה זמן ולעבור נסיונות רבים (ואפילו להכשל לפעמים) זה לא כדאי!!
האם להקשיב להורים, כיבוד הורים או לחסוך מעצמנו נסיונות רבים??
עוד שאלה באותו עניין, הבחור הוא באמת בחור טוב אך לפני שהכרנו הוא היה דתי "לפי דעתו" , כשהוא הכיר אותי הוא שמח שמעכשיו יוכל להיות מה שהוא תמיד רצה אך לא היה לו מי שיתמוך וב"ה עכשיו הוא שומר נגיעה, הוא לא נמצא בחברה מעורבת, בשמחות של חבריו הוא יושב ולא רוקד ועוד דברים שלפני כן הוא היה עושה ועכשיו לא.. אני שמחה אך קצת דואגת שפתאום יבוא רגע והוא ירצה לחזור להיות מה שהיה כי כל זה זה רק בגללי.. ומי מבטיח שהוא ימשיך?
אשמח אם אקבל תשובות
שבוע טוב ותודה רבה :)
תשובה
א. בוודאי שלא כדאי לדחות את החתונה בשנים עד שתסתדרו כלכלית וכו' כי אין אפוטרופוס לעריות וקרוב לוודאי שמשיכה שכזאת מובילה לחטא.
אולם יש להקפיד כל הזמן בכבוד ההורים ואף שאין עושים כרצונם, לעשות זאת בדרכי נעם, ואף לספוג בזיונות ומילים קשות בהכנעה.
אולם אל תדחו את החתונה.
לעצם החופה. אנשים חוזרים בתשובה ומתחזקים. ופעמים אח"כ חוזרים ונופלים ופעמים לא.
לעיתים השינוי עמוק ואמיתי ופעמים הוא שיטחי.
מי שיכול לנסות ולזהות את עומק התיקון אצלו היא את, ובוודאי שאני שאיני מכירו לא יכול לענות על כך.
אם את חוששת דברי איתו על זה.
נסו לראות כיצד ממשיכים להתקדם עוד ועוד מעלה מעלה גם לאחר החתונה.
עזרי לו ועודדי אותו ליצור חיבור קבוע של לימוד תורה וכו'.
והתפללי שהקב"ה ינחה אותך בדרך הנכונה.