מרגישה שעמום וחוסר חשיבות - איך יוצאים קצת מהשגרה הזאת?

שלום רב ותודה על השאלה.

דבר ראשון חשוב לי שתביני שאת ממש לא היחידה שמרגישה ככה, למעשה רוב בני הנוער בגילך מרגישים כך! זה טבעי לרצות ייחודיות ולהרגיש חשובה, כל אדם רוצה את זה במידה כזאת או אחרת. מה שאת חווה הוא תהליך מוכר בגיל ההתבגרות, הרצון לחוויות מסעירות, לסיכונים ולרצות להיות בעולם הדמיון לפי חיים של איזה שהיא דמות מספר\סרט. האמת שגם לי היו תקופות בסביבות גילך שרציתי כמו שאת מספרת לחוות חיים מסעירים ולהיות דמות שאינה אני.

קודם כל תכילי

לפני שאמנה מספר טיפים שעזרו לי ואני מקווה שיסייעו גם לך להתחבר יותר למציאות ולמתן את עולם הדמיון, אני רוצה לומר לך שחשוב שתביני שזה רצון מהמם להרגיש שיש לך משמעות, שאת "חשובה באמת", שהחיים שלך יהיו מלאי חוויות ושתתרגשי בהם.

אני מאמינה שחשוב לשמור על כך ולא לבטל את זה, הרצון הזה יכול לתרום לך רבות כשהוא ברמה הנכונה, שזה לא משתלט לך על המציאות, כשאת לא צריכה להיות צינית ולא אמיתית כלפי עצמך.

הנה כמה טיפים להתחבר יותר למציאות ולמתן את עולם הדמיון:

1) ליזום- כדי לחוות ריגושים צריך אתגרים, אני ממליצה בחום לנסות להתפתח בתחומים שמעניינים אותך, ליצור יוזמה בבית הספר שמעניינת אותך, ללכת לתנועת נוער או לחוג כלשהו שמעניין אותך. כשאת תרגישי מאותגרת מדברים שאת עושה ותחווי בהם הצלחות\כישלונות חייך יהיו יותר מסעירים. כתבת שיש לך חיים טובים ברוך השם וזה קצת משעמם אפילו, אתגרי את עצמך. קחי אחריות ויוזמה על דברים, זה גם יפתח אותך וכך תבני את האישיות שלך מתוך עשייה וגם ימלא את חייך.

2) תעשי הבדלה בין החיים הלא מציאותיים של הדמויות בספרים, לבין החיים של בני האדם. אל תפסיקי לקרוא אך גם הקפידי להבין שספרים מטבעם הם מוגזמים בתפיסה שלהם ועוברים מסערה כזאת אל אחרת ואין בהם רגע משעמם, זה מה שכל כך כיף בהם, אך חיי היום יום אינם כאלה, יכולות להיות תקופות רגועות בחיים ומשעממות וצריך לקבל את זה ולהבין שאם חיינו היו כמו בספרים וריגושים היו שגרת חיינו, לא היינו מתרגשים מריגושים וגם היינו קורסים תחת לחץ בחירות גורליות אינסופיות.

יקרה, אין ספק בכלל שאת חשובה ומשמעותית לעולם. ה' שם אותך פה בעולם ובעם שלנו מסיבה מסוימת ויש לך שליחות ותפקיד שאף אחד אחר לא היה יכול לעשות!!

שולחת חיבוק ובהצלחה!

תהילה