חרטה

שלום וברכה

יישר כוח על החיפוש ועל הרצון לעשות את הדבר הנכון.

הבה נחלק את הדיון לשני שלבים:

העובדה שאדם מתחרט על דברים שהוא עשה שלא כשורה בעבר – טובה היא, והיא הבסיס לתשובה ולתיקון. חשבון הנפש והדקדוק עם עצמנו על דברים שאנו מבקשים לתקן בעולם הם מהדברים המניעים אותנו כלפי מעלה, ומאפשרים לנו תהליכים של התקדמות ועליה.

אולם חרטה עלולה להביא אותנו למבוך גדול, ולנפילה – ולאוו דווקא לעליה. שכן מרגשי אשמה ונקיפות מצפון לא יוצא שום דבר טוב. קו המחשבה שלנו צריך להיות תיקון וריפוי. לא יוצא שום דבר טוב מכך שאנו לא חומלים גם על עצמנו, ורק מתייסרים ומחטטים בפצעים הפנימיים.

ולכן, כאשר מדובר בפגיעות באנשים – אם ניתן לבקש את סליחתם ואת מחילתם, ולחדש את הקשר עמהם, על ידי אותו ריפוי ותיקון, זה מה שצריך לעשות. על כל נושא המחילה אשמח אם תראי שיעור שניתן לפני כמה שנים במדרשת עין הנצי"ב:

ואם לא ניתן לעשות זאת, הפכי את הנפילה הזה לעולם התיקון, ועל ידי כך תהפכי נפילות לזכויות: קבלי על עצמך להאיר יותר פנים, לקחת יותר טרמפיסטים, לפתוח יותר את הלב, לעשות דברים המיטיבים לאנשים אחרים וכדו'.

הדבר דומה לנפסק בשולחן ערוך כי מי שגזל ואינו יודע ממי גזל – יעשה בהם צרכי הרבים. זו דרך כל כך הרבה יותר טובה מאשר התבשלות בכאב, והיא גם יכולה להאיר את דרכך.

האם את מסוגלת ללכת בדרך זו ?

כל טוב ושמחה