עם צאת השבת, מדינת ישראל התבשרה על ההסכם שנחתם בין ישראל ללבנון - הסכם שיכול לייצר שינוי משמעותי לראשונה מזה עשרות שנים בזירה הצפונית, אך בו בעת מותיר לא מעט סימני שאלה לגבי יישומו בפועל והשלכותיו הביטחוניות. לפי ההבנות שפורסמו, ישראל צפויה לסגת משני אזורים שיוגדרו כ"פיילוט" בדרום לבנון, לצד כניסת כוחות צבא לבנון לאזורים שפונו - כשהשאלה המרכזית היא האם ההסכם טוב לישראל או לא?
המשמעות מהשטח
כאמור, במוקד ההסכם עומדת נסיגה מנקודות מעבר מרכזיות שבהן חצו כוחות צה"ל את נהר הליטאני. הנקודות הן זוטר אל־ערביה ופרון, שהן למעשה הנקודות המשקיפות על האזור בו צה"ל הצליח לחצות את נהר הליטאני ומשם התקדם לכיוון הבופור. המשמעות בפועל היא שצה"ל צפוי להישאר עם נקודת חצייה מרכזית באזור יחמור-טיבה, המכונה "גשר המשאבות" - אזור שבו התרחשו בעבר גם תקריות משמעותיות, ובהן פציעת מפקד יחידת יהל"ם במהלך ניסיון התמרון של אוגדה 98.
לצד זאת, יש לציין כי השטחים שמהם צפויה נסיגה אינם שולטים על תשתיות אסטרטגיות קריטיות באופן ישיר, אך כן משפיעים על חופש הפעולה של צה"ל במרחב שמדרום לליטאני. בפרון, למשל, יש שליטה חלקית על ואדי אל־ח'וג'יר ועל אזור הסלוקי הצפוני, אולם לפי ההערכות מדובר בשטחים שאינם בעלי חשיבות מבצעית מכרעת בשלב הנוכחי.
צבא לבנון נכנס לשטח
כזכור, אחד הסעיפים המרכזיים והרגישים בהסכם הוא כניסת צבא לבנון לאזורים שהתפנו. מדובר בצבא שכבר הוכיח חוסר אפקטיביות בהתמודדות עם ארגון הטרור שנמצא בארצו, כאשר לאחר "חיצי הצפון" לא הצליח באמת להתמודד מול הארגון באזורים שצה"ל התריע כי מאוחסנים שם אמצעי לחימה.
יתרה מכך, לפי נתונים שיעור החיילים השיעים - העדה המזוהה עם חיזבאללה בלבנון - עומד כיום על בין 60-70 אחוז, כאשר מספר דו"חות מצביעים על כך שקצינים ובכירים שיעים בצבא אף משתפים פעולה לעיתים קרובות עם ארגון הטרור. לצד זאת, יש לציין כי למרות המשמעות המבצעית, בשלב זה לא נקבע לוח זמנים ברור ליישום הנסיגה או להעברת השליטה בפועל לצבא לבנון. ההסכם מוגדר כהסדר מסגרת, והצעדים בשטח צפויים להתבצע באופן הדרגתי ובהתאם להתפתחויות מדיניות וביטחוניות.
נחכה לראות מה ילד יום
חשוב לומר כי מעבר להיבט הביטחוני, ההסכם נושא גם משקל היסטורי משמעותי: מדובר לראשונה מזה כ־44 שנים בהבנות רשמיות בין ישראל ללבנון, מדינה שעד כה לא קיימה מערכת יחסים מדינית פתוחה עם ישראל. יש להניח כי לעובדה שבראש המדינה עומד כיום הנשיא ג'וזף עאון, שנחשב למתנגד לחיזבאללה, יש משמעות מכרעת בהגעה לרגע זה, לצד מורת הרוח הרבה שהפגינו תושבי ארץ הארזים מארגון הטרור בעקבות המערכה המתמשכת.
עם זאת, בשלב זה כל הצדדים מדגישים כי מדובר בהסכם ראשוני בלבד, וכי יישומו בפועל ייקבע בשטח. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם צבא לבנון יצליח לבסס שליטה אפקטיבית באזורים הרגישים - או שהוואקום שייווצר דווקא יחזק מחדש את חיזבאללה. בשורה התחתונה, ההסכם מסמן שינוי היסטורי ביחסי ישראל-לבנון, עם נסיגה מנקודות מפתח והכנסת צבא לבנון לאזורים רגישים, אך בשלב זה קשה לקבוע אם מדובר בשינוי אסטרטגי אמיתי או במהלך שייבחן רק לפי התוצאות בשטח.