הצלחתי בשמירת הברית - והמצב לא טוב בתחומים אחרים

שלום ליאור.

יש המון אנשים ששואלים בדיוק את השאלה שלך. אחד כמוך, שהצליח לשמור את הברית (וכן, אתה בהחלט יכול לשמוח בהישג הזה). אחד אחר, שפעל ועבד והשיג הישג אחר. ובכל זאת - העולם לא התהפך פתאום לטובה, ומן לא ירד מהשמיים, ונמר לא רבץ עם גדי. וזה יכול בהחלט לאכזב. כי עבדתי, וניסיתי, ובכל זאת יש הרבה אתגרים וקשיים.

העולם וגם האדם הם מורכבים. מה זאת אומרת? המוח האנושי מחפש פשטות, קיצורי דרך. יש טוב ויש רע - ואין אמצע. יש שחור ולבן. ככה המוח נברא. לפעמים זה עוזר לנו להתמודד. למשל במצבי חירום, פועל אצלנו דחף שמכונה "הילחם או ברח", וזה מאוד עוזר לנו להגיב מהר עוד לפני שאנחנו מספיקים לקפוא ולהיבהל מהסכנה. אבל לפעמים כשיש לחץ לא מסוכן, עדיין המוח מרגיש סכנה ו"מבריח" אותנו בלי סיבה, או גורם לנו "להילחם" ולהוציא על מישהו תמים את העצבים שלנו. וזה לא עוזר לנו באמת. ולכן אנחנו לומדים עם השנים לזהות את המורכבות ולבטא אותה בחיי היומיום, להכיר בה, לעבוד איתה, ולא למחוק אותה.

שמירת הברית היא חשובה, אבל היא לא הכל. היא מרכיב אחד מתוך מרכיבים רבים. לכל אחד מאיתנו יש דברים שהוא מצליח בהם יותר או פחות. מושלם? אין הרבה כאלה. אבל תמיד יש איך לעבוד על דברים. ומעל הכל, שמירת המצוות היא לא תעודת ביטוח, או נקודת מוצא במשא ומתן עם השם. המצוות הן בראש ובראשונה עבורנו, ונועדו להיטיב איתנו. הן לא סגולה פלאית שבעקבותיה הכל נעשה בעולם הזה עבורנו, ואנחנו רק נחים ומנמנמים. זה נאמר על הצדיקים בעולם הבא, לא כאן. לעבוד על המצוות. על האמונה. על הפרנסה. על חיי החברה, המשפחה והתחביבים.

אז תאמר בצדק: ווא! כמה עבודה! וזה נכון. בעולם הזה "באנו לעבוד". אבל עבודה היא לא בהכרח סבל. ויש לכל אחד מאיתנו גם בחירה איך לעבוד, ועל מה. לכל אחד יש משהו שמתאים יותר ומתאים פחות. יש אחד שנורא אוהב להיות נהג אוטובוס, ואחר שלא מבין איך אפשר להחזיק מעמד כנהג יום אחד אפילו. ולכן יש הרבה מקצועות ועבודות, הרבה תחביבים, יש הרבה מכל דבר. ויש גם הרבה דרכים להעמיק את האמונה והחיבור: עם שיעורים, עם ספרים, עם כתיבה, בחברותא, לבד... מיליון דרכים. אנחנו מנסים ובוחרים בכל זמן את מה שמתאים לנו.

אני מאוד מתחבר לתסכול שלך. זה קשה להיות בתקופה כזאת, שבה מרגישים ששום דבר לא הולך. בוא ננסה לחשוב על כנה נקודות שיוכלו אולי לנער את התקיעות:

1. לא להתמודד לבד.

"לא טוב היות האדם לבדו" נאמר לא רק על הפן הזוגי, אלא על האופי הטבעי של האדם כיצור חברתי. גם היהדות היא חברתית. יש מניין, וחברותא, וקידוש בביה"כ, ומקום מרכזי לקהילה. זה עוזר בשגרה, ובמיוחד ברגעים קשים. אתה יכול לקחת לעצמך דף ועט (או לפתוח את פנקס הרשימות בטלפון), ולהכין רשימה של אנשים שאתה יכול לשתף אותם אפילו בטיפה ממה שאתה עובר. כל אחד בצורה שמתאימה איתו. ואם כבר אתה עובר על האנשים שאצלך בטלפון, זאת גם הזדמנות לחשוב עם מי אתה יכול להתייעץ ספציפית לגבי עבודה למשל. בין אם בנושא בחירת תחום מקצועי, או ממש מישהו שיוכל לקשר אותך למקום עבודה. מחקרים מראים ששיטת "חבר מביא חבר" היא מאוד אפקטיבית למציאת עבודה, בטח בישראל שבה יש המון אנשים שמכירים זה את זה.

2. לא להיסחף.

זה מאוד מתבקש ומפתה לומר לעצמנו "כלום לא הולך". זה באמת מרגיש ככה, אבל בד"כ - זה לא. אבל אם אנחנו חוזרים על זה בינינו לבין עצמנו מספיק פעמים, בראש שלנו (המוח מחפש קיצורי דרך, זוכר?) זאת הופכת להיות המציאות. ולכן טוב לעשות סוג של מאזן בכל יום/שבוע, לבדוק מה עובד ומה פחות עובד. אם תשים לב, התפילה מספקת לנו הזדמנות לעשות את זה בדיוק. יש לנו הודייה של מה שהשם נתן לנו, ויש סליחות, ויש בקשות. מאזן שלם שמקיף את כל החלקים, ולא רק את הציפיות או האתגרים. התפילה היא לא רק איגרת שאנחנו משגרים אל הקב"ה כדי שיעזור בהשגחה פרטית. היא מיועדת להיות גם שיח פנימי שלנו עם עצמנו, כדי בכלל לקבל את ההחלטות ולברר: מה יש לי? מה חסר לי? מה חסר לשכנים שלי? הרבה פעמים המבט המקיף יותר מביא איתו יכולת גדולה יותר להתמודד.

3. להתייעץ עם אנשי מקצוע.

הקב"ה ברא בעולם הזה שליחים נאמנים. הרופא הוא שליח שבא לרפא. הקב"ה לא שולח קרן אור משמיין כדי לחבוש לנו את הפצע - יש לו שליח בדמות רופא. אותו הדבר בכל תחום. צריך להגיע לאנשהו? יש אוטובוס. מחפש עבודה? יש מומחים בתחום. מרגיש לחוץ, חרד, מיואש? גם כאן יש שליח. זה יכול להיות פסיכולוג, או יועץ אחר שאתה סומך עליו. זה יכול להיות חבר טוב או קרוב משפחה שאתה מעריך את דעתו ויכול לעשות איתך דרך. הנקודה היא שכפי שהתגברת על אתגר שמירת הברית דרך התמודדות והשתדלות, הכוח הזה עומד לרשותך גם עכשיו. אתה ממש לא צריך לסמוך על הנס. תציב לעצמך יעדים, גבש דרכי פעולה, תדבר, תתייעץ, תנסה כל מיני כיוונים, ודברים יתחילו לקרות. הסיעתא דשמייא מתחילה בהשתדלות שלנו, בעשייה, בתהליך שאנחנו מאפשרים לעצמנו לעבור. ואתה כבר עברת כמה תהליכים, ותמשיך לעבור. כי זה מה שאנחנו עושים כאן בעולם. זה לפעמים קשה, אבל מאוד מספק.

אתה מאוד מוזמן לעדכן ולהמשיך לשתף אותנו גם במוקד הטלפוני שלנו, בכוכבית 8298, וגם בווטסאפ: 052-468-3927. אתה לא לבד בהתמודדות!

בהצלחה,

אוהד