שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב, אני יודעת שבטוח נתקלת בעניין הזו הרבה פעמים אבל זה פשוט מתסכל.
תמיד יש הפליית נשים וזה כאילו לבוא ולומר להן "אתן פשוט פחות טובות, נולדתן ככה ותסתדרו עם זה"
ואני כבר מכירה את כל התירוצים. שואלים למה הגברים מברכים "שלא עשני אישה" - אז פשוט "לנשים יש דרגה רוחנית יותר גבוה והן לא צריכות את האמצעי חינוך כמו של הגברים שזה כל מצוות שהזמן גרמא".
וזה שטויות, כמו שכתוב "חס ושלום למנוע מהתפלל כל מי שאינו יודע לכוין בכוונות שמכוונים אליהם גדולי החכמים, ולא לרפות ידיהם, שאם אתה אומר כן, נמצאו הקטנים והנשים ועמי הארץ נמנעים מן התפילה ומן המצוות..." שו"ת הרשב"א תכג
אז אפשר להבין שלנשים אין דרגה רוחנית יותר גבוה (שאחרת היו אמורות לכוון יותר מגברים בתפילה. ואף אם לא, היו אמורת לפחות לא להמנות בין ה"קטנים" ו"עמי הארץ")
וכן "נשים דעתן קלה" (למרות שאני יודעת שלגבי זה גם נאמר "בינה יתרה ניתנה באישה")
בקיצור. הרב אני יודעת שזה לא קשור אליך אבל פשוט זה מתסכל.
תשובה
שלום וברכה
הנושא שאת עוסקת בו אכן אינו רק ל׳תירוצים׳. הוא נוגע לכל המין האנושי, לנשים ולגברים כאחד, והוא אכן נושא שראוי לעסוק בו במלוא העוצמה. דווקא משום כך, הוא מחייב ספר שלם, ולא תשובה קצרה. לפיכך, אכתוב כמה ראשי פרקים של הספר הגדול הזה, ואם תרצי לעסוק בהרחבה בתחום זה או אחר - אשמח.
פרשיות השבוע שלנו הם הזמן המתאים ביותר לעסוק בסוגיה זו, שכן הן עוסקות בראשית הבריאה. התורה עצמה מדברת בשפה כפולה, במובן הטוב של הדבר: מחד גיסא, בפרק א של ספר בראשית - אין שום הבדל בין האיש והאישה, ושניהם נבראו בצלם אלוהים והופקדו על העולם כולו; מאידך גיסא, בפרק ב של ספר בראשית - מתוארת בריאת האיש והאישה בצורה שונה לחלוטין. התורה אפוא מלמדת אותנו שיש צד של שוויון מוחלט ויש צד של הבחנה מוחלטת בין איש ובין אישה.
המשימה המוטלת על חכמי התורה שבעל פה, מראשיתה ועד ימינו אנו, הוא לברר מהו אותו צד שעליו הם עצמם אומרים ״השווה הכתוב אישה לאישה לכל דינים שבתורה״, ומהו הצד שעליו הם עצמם אומרים כי נשים פטורות או חייבות, ולהפך.
ביסודו של דבר - היה אמור להיות בירור יסודי, והכרעה שאינה קשורה כלל ל״טובות יותר״ או ״טובות פחות״, אלא לתפיסת התורה (המנוגדת מאוד למה שנחשב נכון בתרבות של היום, וממש נאבקת בתרבות זו) שתיכתב בדיוק במה ההבחנה ובמה השוויון באים לידי ביטוי.
את צודקת שלאורך הדורות הבירור היסודי הזה טושטש, ובעקבותיו גם נוצרו התייחסויות כלפי הנשים, שאין להם מקום בימינו. חלק מההתייחסויות האלה נבעו גם מתנאי החיים. תארי לך חיים ללא מים בברז, שירותים, מקרר, מקפיא, מכונת כביסה, מיקרו, חשמל ועוד ועוד, כאשר רוב הנשים היו ממש משועבדות לעבודות הבית, ואכן היו בורות ושוטות ולא מלומדות. דברי הרשב״א שציטטת מדגימים בדיוק את המצב הזה.
תפקיד חכמי התורה שבעל פה שבימינו, בין השאר, הוא אכן לנקות את ההתייחסויות הלא רלוונטיות, אך להותיר על כנן את ההבדלים הנובעים, כאמור, מפרק ב של ספר בראשית. במסגרת ניקוי התפיסות הלא-רלוונטיות, אין לי כל ספק שהרשב״א לא היה כותב דברים אלה כיום.
ב״ה, הבירור הזה נעשה. הוא איטי. הוא מעצבן. אולם יש בו חשיבות גדולה לשני הכיוונים: גם למנוע עוול מול הנשים (ולמעשה גם הגברים נפגעים מיחס מוטעה כזה לנשים), וגם לעמוד כנגד התרבות של היום המתכחשת להבדלים שכן קיימים בין גברים לנשים, ופוגעת בכך פגיעה קשה בדרך שראוי לחיות לאורה.
כל טוב וחודש טוב