שאל את הרב

ברכות לפני ואחרי האוכל

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 13/03/19 14:47 ו באדר ב'

שאלה

שלום,

קוראים לי רוני ואני עושה עכשיו שנת שירות בפנימייה חילונית, שיש בה הרבה מסורתיים. שנת שירות זו שנת התדבות לפני הצבא, ויחד איתי עושים שנת שירות כמה חברה חילונים.

אני באה מבית מעורב דתי חילוני, וכל החיים הייתי התהליכים של התקרבות והתרחקות. כרגע אני בתהליך של התקרבות, שומרת שבת, משתדלת להתפלל פעם ביום ולברך. קשה לי מאד פרקטית עם העניין של הברכות, לא גדלתי על זה ואני בדרך כלל שוכחת (אם אני בכלל יודעת מה מברכים...) כרגע אני מקפידה רק על אשר יצר.

אז יש לי כמה שאלות על הברכות, סביב עניין האוכל -

1. אם שכחתי לברך, האם לברך אחרי הביס הראשון או כשהאוכל כבר בפה שלי ועוד לא נגסתי? (אני מרגישה שזה יכול לתרום להרגל ולעזור לי לזכור פעם הבאה)

2. אם שכחתי לברך לפני האוכל, לברך ברכה אחרונה?

3. אם אני יודעת שלא אברך ברכה אחרונה (אני כרגע מנסה כמה שפחות להכביד על הסביבה שלי, אז אם אני יודעת למשל שאצטרך ללכת מהר לא אברך. לא תמיד גם נעים לי שיראו ואני עוש לא לגמרי גלויה עם זה, אז למשל לברך ברכת המזון בחדר אוכל של הפנימייה זה דבר שבינתיים לא אעשה). האם לברך לפני האוכל / ליטול ידיים ולהגיד המוציא אם זה לחם?

מין הבלעתי את זה בתוך השאלה האחרונה, אבל כרגע אני עוד לא ממש בנח עם זה שיראו שאני מברכת וכו - אני בדרך כלל מברכת רק בלב, בלי השפתיים, או בשפתיים אבל כך שלא יראו. הרבה פעמים אם לברך אומר שהרבה אנשים ישימו לב פשוט לא אעשה את זה..

לאט לאט אני נהיית יותר ויותר גלויה, אבל בינתיים זה עוד בבפנים.

תודה רבה!

תשובה

שלום וברכה

ראשית, הערכה מרובה למה שאת עושה עכשיו. זו שליחות חשובה, שיש בה כדי לעזור לאחרים, וגם לעצב את עצמך בדרך יותר רגישה ואחראית. במקביל, ברוכה הבאה לעולם ההתחזקות, שכן כל מה שאנו מבקשים לעשות בעולם הוא לתקן, להתקדם, להתקרב יותר.

א. אם שוכחים לברך - צריך לברך הכי קרוב שנזכרים. כיוון שלא מברכים בפה מלא (הברכה היא זו שצריכה למלא את הפה - ״יימלא פי תהילתך״) עושים את הפיתרון הטוב ביותר: אם ניתן להוציא את האוכל ולברך - כך עושים, ואם לא - מסיימים את מה שבפה ואז מברכים.

ב. גם אם שוכחים לברך ברכה ראשונה - מברכים ברכה אחרונה.

ג. יש לברך ברכה ראשונה גם אם לא מברכים ברכה אחרונה. במקביל, לזכור תמיד כי הברכה העיקרית שהיא מדאורייתא היא ברכת המזון, ולנסות לא להחמיץ דווקא אותה. כשמתרגלים - מפסיקים להרגיש נבוכות על כך, אלא להפך: יודעים שעושים את הדבר הנכון, והעובדה ש״לא נעים״ מפנה את מקומה להכרה שעושים את הדבר הנכון והחשוב.

בכלל, לבושה יש מקום כאשר עושים משהו לא טוב. אולם אם עושים משהו טוב - התגברות על הבושה היא המעשה המרומם.

כל טוב ושוב יישר כוח

כתבות נוספות