בית ספר מעורב ואבא

שלום יקרה!

כל הכבוד לך על הרצון והחיפוש למשמעות ותוספת מעבר לחיים השגרתיים, והרצון להתחזק ביהדות.

ועכשיו, בקשר לאבא שלך. אני לא מכירה אותו, ואני לא יכולה לומר לך בוודאות מה הסיבה שכך הוא הגיב, אבל אני מעלה כאן אפשרות: ייתכן והוא הגיב כך, בין השאר, גם מהעלבון או הצער על כך שלא שיתפת אותו בזה. וכמובן נשמע שבנוסף לכך, הוא באמת מאמין ברמה הערכית כי זה לא מה שנכון לך. אבל כמו שאמרת – את מרגישה שהוא בכלל לא שמע את המקום ממנו את מבקשת לעבור מסגרת.

כיבוד הורים הוא אחד הדברים החשובים ביותר ביהדות, ובכלל בחיים. לכן, זה טוב שאכפת לך גם מהתגובות שלו, ובאמת כדאי לנסות לשוב ולפייסו בדברים. אני מציעה כאן כמה אפשרויות, מוזמנת לקחת מכאן מה שמתאים לך:

1) שינוי גישה.

לנסות לדבר איתו, אבל הפעם בגישה אחרת.

כשמגיעים למישהו בגישה של קביעת עובדה, זה יכול לגרום לשני דווקא עוד יותר להתבצר בעמדה שלו ולא לשמוע ולהבין את המקום של המבקש. אבל אם מגיעים ממקום של ענווה ורצון כנה ואמיתי לשמוע את דעתו של השני, אז השני יכול פתאום להתרכך ולפתוח את ליבו, ולנסות לעזור, בלי להתבצר בעמדה מסוימת.

לכן, תוכלי לנסות לגשת לאביך, ולהסביר לו את הקשיים שלך במקום בו את לומדת כרגע. לשתף אותו במה שאת מתמודדת, ולנסות לבקש ממנו עזרה. ממליצה לך לא לשתף אותו בניסיון לכוון לפתרון המעשי שאת רוצה – החלפת המסגרת – אלא להישאר רק עם הקושי שלך.

אם תגיעי אליו עם בקשה לעזרה וייעוץ, מתוך רצון כנה ואמיתי לשמוע את דעתו למה זה מפריע לו ומה הוא חושב שנכון לעשות, זה יוכל לפתח סוג שיחה שונה. זה יכול לפתח שיחה פתוחה יותר, אמיתית יותר, ואולי אף לקרב ולחזק את הקשר בינך לבין אביך.

2) מכתב.

אם תתקשי לעשות זאת במילים, תוכלי גם לנסות לנסח את הדברים לאביך במכתב. יש יתרון בדיבור ישיר, פנים מול פנים, כשאפשר לשמוע את הצד השני ולהביע את הטונים והבעות הפנים הנכונות. אולם במידה ומתקשים בכך, או כאשר חוששים שהצד השני לא יצליח להקשיב, אז יש יתרון גם בכתיבת מכתב. במכתב אפשר לוודא שעיקרי הדברים מנוסחים ומוסברים כמו שצריך, ולאפשר לשני לקחת את הזמן ולעכל את התוכן הרשום.

3) עזרה מהמשפחה.

לאור העובדה שאמא שלך מבינה אותך ותומכת בך, תוכלי גם להיעזר בה. תוכלי לבקש ממנה שהיא תנסה לפייס את אביך ולהסביר לו את מצבך, ושאת לא תיכנסי לזה. תוכלי גם להתייעץ עם אימך כיצד לגשת לאביך ולנסות להסביר לו את המקום שלך.

אם יש לך עוד אחים או אחיות שלדעתך יוכלו לעזור לך בנושא – אז גם זה מבורך.

רק תוודאי שזה יוכל לעזור, ולא להוסיף לחץ על אביך שיכול לגרום לו דווקא עוד יותר להישאר איתן בדעתו.

הערה נוספת, שהיא יותר הערה כללית:

חשוב לזכור, שלא תמיד אנחנו מוצאים סיפוק ומשמעות במה שאנחנו עושים. לפעמים הפתרון הנכון יהיה באמת להחליף מסגרת/עיסוק, ולפעמים הפתרון יהיה דווקא להישאר, ולהוסיף לעצמנו עיסוקים, שיקנו לנו תחושה של משמעות וערך בחיינו.

אני לא מכירה אותך באופן אישי, וכן לא את המערכת בה את לומדת וזו שאת רוצה לעבור אליה, אבל ייתכן שתראי שגם במידה ובסוף תישארי במקום בו את לומדת עכשיו – תוכלי להוסיף לעצמך עיסוקים שיאתגרו אותך, ויאפשרו לך למצוא משמעות. למשל, אפשר להצטרף לתנועות נוער שונות, או להצטרף להתנדבויות שמעניינות אותך. אם חקלאות זה משהו שנוגע בך – אז למיטב ידיעתי קיים הארגון "השומר החדש", שמתעסק הרבה בהתנדבויות שקשורות לא"י ולחקלאות (כמובן, לא ביחידות ורק באישור ההורים). מניחה שהם ישמחו בך.. מוזמנת לחפש אותם בפייסבוק ובגוגל.

עלי והצליחי,

בהצלחה רבה עם אביך והחתירה שלך למשמעות ועשייה מעבר,

ריבי