שאלה
שלום הרב,
איך מנהלים "שיח" עם ה' ויודעים שאנחנו לא מדמיינים? אלו קריטריונים מנחים קיימים?
שאלתי מבוססת על פ"ש ממנה נלמד שנכון לחיות עם שיח פנימי עם ה', לעשות "חשבון אלוקי" עם עצמי על המתרחש בחיים. הדבר עולה ממהפך שעוברים האחים בין פרשת ויגש (למלחמה ע"פ רש"י) לסוף מקץ (היינו לך לעבדים – מבקשים רחמים מיוסף), כאשר הם מבינים שאין הם נענשים מ – ה' לאור הילקחו של בנימין שלא היה בחטא מכירת יוסף. (לאורך פרשת מקץ, האחים מבינים שהם נענשים מ-ה'), השפת אמת אף עומד על "החשבון" שעשו האחים לעצמם.
* מתכנן להקריא את תשובת הרב לשלושה אנשים איתם לומד מידי שבוע
תשובה
1.העיקרון המנחה הראשי הוא שאף פעם לא נדע בוודאות שלכך התכוון הקב"ה. אין לנו נביאים והכל הוא בגדר אפשר.
2.נגזר מכך אין לעשות חשובן נפש ושיח עם הקב"ה כדי להוכיח מישהו אחר אלא בעיקר כלפי עצמי (או כשאני בטוח שהחבר לא יפגע אם אציע לו את החשבון ובכל מצב רק כהצעה אפשרית ולאכקביעת עובדה)
3. כל דבר שמתיישב על הלב והשכל שקשור אליי וסיפרתי לאחרים והם מסכימים שזה אפשרי יש להתיחס אליו ברצינות כארמז מהקב"ה עד שיוכח אחרת. ( השכל והלב הם הכלי השפיטה שקיבלנו מהקב"ה)
בהצלחה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם