אוננות של בעל

שלום וברכה

ראשית, אני מבקש לחזק ולעודד. זו מציאות לא פשוטה כלל ועיקר, ואני מקווה כי הגשרים שנהרסים ייבנו, ושאתם תמצאו את החן בעיני אלוהים ואדם מחדש.

אחלק את ההתייחסות לשני חלקים - המציאות הרוחנית שלו היא קשה מאוד, וטוב יהיה לך שלא תחושי שאת אחראית עליה, או שהחילול שהוא עושה הוא פגיעה בך. הוא נמצא כעת במסלול משלו בתחום ההלכתי, והוא יצטרך למצוא אותו ולנווט בתוכו, וגם אם חס ושלום יחליט לאכול ביום הכיפורים - ראי זאת כחלק מהחיפוש שלו ומהדרכים בהן הוא בוחר, ואל תייסרי את עצמך על כך. בוודאי שזה כואב, אבל תתבונני בכאב מבחוץ, ואל תהרסי את עולמך הפנימי בשל כך. זה כנראה גם יעזור לו יותר לחזור, מאשר הייסורים שלך, שהוא יראה אותם כעמדה שיפוטית. ובעזרת ד' - האור יאיר.

לגבי הוצאת שכבת זרע עצמה - יש הבדל בין המקורות ההלכתיים למקורות הקבליים. המקורות ההלכתיים קובעים כמובן שהדבר אסור, אולם לא מדרגים את האוננות כדרגת החומרות הגדולות של החטא. לעומת זאת, בקבלה, זה נמצא בתהום העמוקה ביותר.

נראה לי כי בנקודת המבט שלך, נכון יהיה לכסוף שהחיים היהודיים שלו ייבנו כפירמידה: ראשית, כמו אברהם אבינו, שילך בדרך ד' לעשות צדקה ומשפט, שיהיה איש טוב ובעל טוב, ישר והגון, גומל חסדים וכדו'. בקומה השניה - שיהיה קשור לאותם דברים שהיהודים המסורתיים עושים - יום כיפור, פסח וכדו'. וכך אט אט לבנות את הקומות מלמטה למעלה.

האם את יכולה ללכת בדרך זו ?

כל טוב וחיזוק