שאלה
שלום לרב וסליחה מראש על השאלה הלא צנועה.
אני ובעלי מקיימים יחסים פעם בשבועיים אולי לפעמים פעם בשבוע. ברגע שהוא מסיים הכל נגמר וזהו! לי מאוד קשה עם זה. אני לא מצליחה להגיע לסיפוק ממנו בשום מצב.
כמובן שניסנו לדבר על זה. הוא מאוד סגור בנושא הזה מבחינתו הוא לא מעוניין להגדיל את התדירות או לשנות יותר מידי ומתי שהוא מסיים זה נגמר ואין מה לעשות מבחינתו. הוא אומר שהראש שלו מוטרד מידי וזה לא מעניין אותו כרגע.
האם מותר לי לספק את עצמי? זה קצת לא נראה לי הגיוני לחיות כך חיים שלמים..
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
המציאות שאת מתארת אינה בריאה מבחינה זוגית, לא רק בתחום המיני אלא גם ובעיקר בתחום הבין אישי.
היהדות מורה לנו שהאדם יאהב את אשתו כגופו, ולכן יש לדאוג לסיפוקה בעונה וכדומה, כפי שדואג לצרכיו הגופניים שלו.
ולכבדה יותר מגופו, ולכן יש לעשות כל שביכולתו למלא את הצורך הנפשי של זוגתו.
וכן האשה כלפי בעלה כמובן.
אני מניח שגם לבעלך יש מה לומר בנושא הזה, ועמדתו אינה מתחילה ותמה בהפיכת פניו לצד שני, אלא בדברים עמוקים יותר.
לכן הלכתית עליכם כזוג ללכת לסיוע בתחום הזוגי, ובהמשכו גם לטפל בצרכים הגופניים ההדדיים.
זו אינה המלצה אלא חובה- ואהבת לרעך כמוך, עונתה לא יגרע, והתחייבות הכתובה. לשני הצדדים.
אוננות אינה פתרון לבעיה המשמעותית שהצגת. לא התחתנת עם עצמך, ולא מדובר בעניין שעיקרו גוף במקרה כפי שאת מתארת.
הפתרון הוא שינוי דפוס הזוגיות והכרת הצרכים ההדדיים, וייעוץ משמעותי. גם, אך לא רק, בענייני הסיפוק הגופני, שהוא דבר חשוב.
השקיעי בזה, והביאי את בעלך להצטרף למסע האמיתי הזה.
אם תרצו פירוט יותר מסודר, אפשר להתקשר אלי יחד, ואשתדל לענות בלי נדר.
כל טוב