"נתחיל קשר, נתאהב, ואז תהיה עוד אלמנת צה"ל? זה על אחריותי"

הוא סטודנט ירושלמי בן 26, וכבר שלוש שנים מנסה לתמרן בין סבבי מילואים ממושכים לבין דייטים ופיתוח מערכות יחסים. בפרק נוסף בפודקאסט "בואו נדבר על דייטים" בהגשת שמחה ברנס, מתארח אביב שגב ומספר על המעבר המנטלי הקשוח בין שטח הלחימה לדייטים, משתף באחריות שמרגישים מילואמיניקים רווקים ביחס לאלו הנשואים, וגם, מה הטעות שבנות עושות כשהן יוצאות עם לוחם מילואים

חדשות כיפה חדשות כיפה 28/06/26 09:36 יג בתמוז התשפו | עודכן בתאריך 24/06/26 13:45

"נתחיל קשר, נתאהב, ואז תהיה עוד אלמנת צה"ל? זה על אחריותי"
אביב שגב |, צילום: אולפן כיפה

לוחמי מילואים רבים נאלצים להתמודד עם הקושי בהחזקת שגרה לצד שירות צבאי ממושך, וחלקם גם מנסים ללהטט את הלו"ז עם דייטים ופיתוח מערכת יחסים זוגית. בפרק נוסף בפודקאסט "בואו נדבר על דייטים" מבית אתר כיפה בהגשת שמחה ברנס, מתארח אביב שגב, סטודנט ירושלמי בן 26 ומילואימניק ותיק שמציף את הסוגיה שלעיתים נראית בלתי אפשרית.

לדבריו, הקושי העיקרי הוא במעבר בין שתי המציאויות השונות. "אתה יכול להיות בסיטואציה הכי קרבית שיש, הכי מנותקת מהאזרחות, ולהחזיק בראש שבעוד יומיים אתה בבית. ואז אתה קובע פגישה, אתה מתלהב, רוצה את זה, מגיע לדייט עצמו, ופתאום עולה לך המחשבה: 'מי זאת? מה אני עושה פה? אני רק רוצה להיות בבית, לעשות בינג' בסלולר שאף אחד לא ידבר איתי'".

בנות היום תופסות את המילואים כחיסרון בקשר

"לפני המלחמה מילואים היו דבר מדהים, אבל היום, כשאנחנו כבר כמה שנים בתוך האירוע, זה כבר לא כזה מעניין", הוא מסביר. "לבנות רציניות זה נתפס היום יותר כחיסרון. הן אומרות לעצמן: 'מה אני צריכה עכשיו קשר עם בן אדם שייעלם לי פתאום לשלושה חודשים? חכה שיסתיים, נדבר'".

"צא הביתה, אתה צריך את הזמן כדי לבנות"

הוא מוסיף שבשונה מתחילת המלחמה, שבה הרווקים נטו להישאר שבתות וחגים בבסיס כדי לשחרר את בעלי המשפחות, היום המצב מאוזן יותר. "החבר'ה המבוגרים והנשואים מבינים ומייצרים מודעות. הם אומרים לנו: 'שומע, תצא אתה הביתה, אתה צריך את הזמן הזה כדי לבנות את מה שלנו כבר יש'. הם דואגים לנו".

יש משהו חיובי בשילוב של דייטים ומילואים?

"במגזר הדתי והסטודנטיאלי התפרן, המילואים הופכים אותך פתאום לסולטן", הוא צוחק. "פתאום אתה מקבל משכורת ומענקים שלא ראית ביום-יום. אתה מגיע לדייט הכי לארג' בעולם, מפנק בלי חשבון, וזה עושה רושם ראשוני נהדר".

שגב מתייחס גם להפסקות הארוכות בקשר שהמילואים מייצרים. "הצד השלילי שלהם הוא ניכר, המרחק בהחלט מרחיק. אבל ההפסקות האלו טובות מכמה כיוונים. קודם כל, זה טוב לייצר כמיהה, מרחק, געגוע וכל הדבר הזה שאמרתי. אבל גם, הרבה פעמים כשאנחנו בתוך סיטואציה, קשה לנו להסתכל עליה ממבט על, והמילואים מאפשרים לנו פרספקטיבה אחרת על הסיטואציה, שלא הייתה מאפשרת לך אם היית כל הזמן בקשר רציף כזה. וזה יכול לדייק".

באשר לסיכון החיים שלוחמי המילואים לוקחים על עצמם עם היציאה לקרב הוא אומר: "יש לי איזושהי תחושה של אחריות. אני אתחיל עכשיו קשר עם מישהי, נתאהב, היא תתאהב, היא תתחבר אליי, ואז יקרה מה שיקרה". הוא ממהר לסייג בחיוך שהכל בסדר ואין לו חשש על עצמו, ואז הוא מוסיף: "אבל אז תהיה עוד אלמנה של צה"ל. עוד מישהי שעכשיו נהרסו לה החיים, וזה על אחריותי כזה קצת".

אז המחשבה הזאת עלולה למנוע ממך לפתח קשר? כי יש מצב שמחר יקרה לך משהו?

"באופן כללי אנחנו לא חושבים על זה ביום-יום בין הסבבים. אבל כשקו מתקרב, סבב מתקרב, יש פעמים שזאת המחשבה. "במחלקה שלי, אנחנו באמת מיעוט של רווקים, ואני כן שם לב שבסיטואציות מסוימות, יש מחשבה בקרב הרווקים 'עדיף שאני אצא למשימה המסוכנת מאשר הנשוי'. כי אם אני אהיה שם זה לא נורא. אין מישהו שיהרסו לו החיים. לא בקטע של גבורה, אלא ממש באופן טכני. אם אני אמות חס וחלילה, אז להורים שלי יהיה מאוד קשה כמובן ואני לא מקנא בהם, אבל לא תהיה אישה שתתאלמן. לא יהיו ילדים יתומים, וזאת מחשבה שמלווה אותי כשאני יוצא לעוד סבב".

"אל תרחמו עלינו - תספרו לנו על הלק ג'ל"

לקראת סיום, שגב נשאל מהי הטעות הגדולה ביותר מבחינתו שבחורה יכולה לעשות בדייט עם לוחם שחזר מהשטח. התשובה שלו מפתיעה, ומספקת הצצה לצורך הגדול ביותר של הלוחמים באסקפיזם טהור. "אל תחפרו על המילואים", הוא מבקש באופן חד-משמעי. "אני יודע שבנות רוצות להראות אכפתיות, להכיל ולהתקרב, אבל באתי לפגוש אותך כדי לחשוב על כל דבר אחר חוץ מזה. תספרי לי על הלק ג'ל שלך, על מה שלמדת בסוציולוגיה או בעבודה סוציאלית. אל תשאלי אותי מה היה שם".