תקופת הדייטים טומנת בחובה אתגרים רבים. לצד דילמות הנוגעות לאהבה פרידה והתבוננות אישית על המשך החיים, זו תקופה שיוצרת הרבה חוויות אישיות שלא שוכחים כל כך מהר. לרגל חג הפורים המשמש ובא, "שגרירים בלב", מיזם השידוכים מבית המרכז האקדמי לב מרכז עבורכם את עשרת הפדיחות הגדולות שהתרחשו בדייטים בשנה האחרונה.
-
עוד באותו נושא7 תחפושות שאסור לרווקים ולרווקות לבחור אם הם רוצים להתחתן
09/03/22 14:42
1. באתי לפתוח לבחורה את הדלת של הרכב במחווה רומנטית לדייט ראשון. למרות כל הפוזה והגינונים האציליים לא הצלחתי. אחרי רגע שמתי לב שהרכב ננעל כשהמפתח בפנים.
2. דייט ראשון. יושבים בפארק ומשום מקום מגיח איזה אדם שעבדת איתי מסגרת השירות הלאומי ושואל את הבחור – 'וואלה, אז איתה אתה יוצא?'
מצאתי את הפנים שלי מרוחות על הקרון
3. בצבא שירתי בחיל הים. באחת החופשות קבעתי עם בחורה שנטייל בירושלים ונסענו לעיר העתיקה ברכבת הקלה. עמדנו באמצע הקרון ולא החזקתי בשום דבר. היא שאלה בחצי התלהבות/ חצי הערצה, "פשי, איך אתה לא מחזיק באיזה עמוד?" השבתי לה בשיא הקוליות ש"אצלנו בספינה אנחנו רגילים לזה, את יודעת, גלים, ים וזה, נו...", פתאום הרכבת עצרה בתחנה ומצאתי את הפנים שלי מרוחות על החלון של הקרון.
4. הבחור יצא מגדרו כדי להרשים אותי. שוב סיפר שהוא בגולני ומיועד לצאת לקורס מ"כים ומשום מה הרים את הנשק ושחרר ירייה לאוויר. השוטרים שבניידת משטרה שעברה שם במקרה התרשמו קצת יותר ממני. דייט ראשון עבורו בניידת. דייט אחרון מבחינתי.
5. בפגישה הראשונה ישבנו בבית קפה בגבעת שמואל. איכשהו השיחה נקטעה כשהטלפון שלה מצלצל ולא זיהיתי את הזמר והשיר שהתנגן לה תוך כדי. שאלתי אותה בתמימות, "מי זה?" היא ענתה לי בזעם – "מה זה עניינך?!"
6. ישבנו מתחת לפטריית חימום באחד מבתי הקפה במדרחוב ממילא בירושלים. אני לא רגילה לקור הירושלמי והידיים שלי היו קפואות. החזקתי את ספל השוקו החם שהזמנתי ככה כדי לחמם את האצבעות ופה ושם לוקחת איזה שלוק קטן. פתאום זה הגיע בלי שום הכנה. כשהידיים עסוקות להחזיק את הכוס, ואני תוך כדי לגימה ובלי יכולת הגנה, הגיח לו אפצ'י עוצמתי! שומו שמיים, איזה השלכות סביבתיות.
שלחתי את הבחור לפגוש אותי בקצה השני של העיר
7. שלוש שנים בביצה בקטמון הסתיימו להם בעקבות הקורונה. חזרתי לגור עם ההורים ובפעם הראשונה בחיי יצאתי לדייט בעיר שבה גדלתי. גיליתי מקומות בילוי חדשים או שלפארקים יש שמות אחרים ממה שהכרתי כילדה, דוגמת 'היער שליד הקניון' ולא תיארתי לעצמי עד כמה זה יביך אותי. קבעתי עם בחור שיפגוש אותי בגן כלשהו. הקדמתי אותו והגעתי לשם והוא לא מצא אותי. במשך שעה נסתי להסביר לו איפה אני ומה לרשום בוויז. מתוך ייאוש העלתי את אחי לשיחת ועידה כדי שיעזור בהסברים ואז התברר לי ששלחתי אותו לפגוש אותי בפארק בקצה השני של העיר.
8. ישבנו על ספסל בפארק שליד קניון הגדול של פתח תקווה. כל פעם שמישהו עבר שם עם כלב, היה דרוך. לא יודעת מאיפה זה הגיע אבל פתאום איזה צ'יוואווה אחד רץ לכיוון שלנו והבחור זינק מאחורי הספסל והתחיל לצרוח והתקדם משם בריצה לעבר תחנות האוטובוס של ז'בוטינסקי. תגובה קצת קיצונית לבחור עם חזות שבנויה לתלפיות.
9. שני שולחנות לידנו בחתונה של חברה שלי ישב בחור (גבוה!) שמצא חן בעיניי. התקשרתי אליה שלושה ארבעה ימים אחרי וביקשתי שתגלגל את העניין. היא אמרה שהוא בכלל לא מתאים לי אבל די התעקשתי. מן הון להון התגלגל העניין והבחור התקשר אלי וקבענו להיפגש. בפועל היא צדקה לגמרי. הבחור נמוך ממני בראש וזה בכלל לא הבחור שאליו התכוונתי!
10. אחי הקטן הזמין חברים למנגל בבית. בזמן שהם מנסים להדליק את האש הספקתי להתגלח, להתקלח וללבוש חולצת פולו חדשה שרכשתי יומיים לפני. אני לא מבין מה כזה מסובך בלהדליק מנגל אבל הוא התחנן שאעזור לו. הסכמתי. אחרי עשר דקות הייתי צריך להחליט בין להגיע לדייט ראשון עם ריח של קומזיץ או להתארגן מחדש ולהגיע באיחור אלגנטי. העדפתי להגיע בזמן ומשום מה לא המשכנו לדייט נוסף.
'שגרירים בלב' הינו מיזם שידוכים חברתי שהוקם על ידי המרכז האקדמי לב, הפועל על בסיס "חברים מכירים לחברים" באמצעות במאגר אינטרנטי סגור ודיסקרטי. פתיחת פרופילים מתבצעת על ידי החברים ולא על ידי המשודכים, כאשר החשיפה למאגר פתוחה לשגרירים בלבד לצורך שמירה על פרטיות מלאה ואמינות הפרופילים. לאחר התאמה המתבצעת על בסיס ניתוח אלגוריתמים ושיחת תיאום בין השגרירים, נעשית פנייה לזוג הפוטנציאלי.