משחק קטאן
ש: האם מותר לשחק בקטאן בשבת?
ת: מן הדין מותר, כי זה כסף מדומה, והרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה, כמו במשחק מונופול. ספר שמירת שבת כהלכתה טז לג.
סערת ה'קטאן' בשבת: הרב אליהו אוסר, הרב אברהם סתיו מתיר
שכר מצוות
ש: למה התורה מציינת שכר מצוות, הרי יש לעבוד לשמה?
ת: זה כדי להודיע לנו את חשיבותן. חפץ חיים (ח"ח על התורה. פ' שופטים - מ"צ).
שיחת אישה עם רב
ש: זה צנוע אם אני ניגשת לרב ברחוב כדי לשאול אותו שאלה?
ת: לא. יש לטלפן.
הפעלת מזגן בבית הכנסת
ש: בבית הכנסת שלנו אין רב, יש לנו מחלוקת בין הגבאים ואנו מחפשים פתרון. יש יהודי זקן וחולה המתפלל בבית הכנסת, מוותיקי בית הכנסת, שמפריע לו שמדליקים את המזגן על קור וטוען בקול גדול שזה עושה אותו חולה. ומאידך רוב ככל מתפללי בית הכנסת רוצים את המזגן ואף מצטערים כשאין המזגן עובד. בפועל ,היהודי המבוגר מגיע עם חולצה קצרה וסנדלים בלי גרביים. אנו חפצים לעשות שלום, האם נחוש לצערו של היהודי הזקן או לצערם של המתפללים החפצים במזגן. מדובר בקיץ בלבד. מה לעשות?
ת: בכל הדברים האלה הולכים על פי המקובל אצל אנשים, ואסור לעשות דברים שפוגעים בזולת, שקשה להם לסובלם (שו"ע חו"מ קנה לט הגה). לכן, הדין בימי הקיץ עם מי שרוצה להדליק מזגן אפילו כשהרוב רוצים לכבות. ויש לדעת שהרופאים קבעו שמה שגורם להצטננות, אינו הקור אלא החיידקים, ולכן יש חובה לאוורר כל מקום.
יוצא, שמעיקר הדין, אפשר להדליק את המזגן. אבל משום שהמתפלל הוא זקן וחולה, וגם מוותיקי המתפללים, יש להתחשב בו, ולהושיבו במקום מרוחק בו אין השפעת המזגן כל כך מגיעה, ואם אפשר על יד חלון שאפשר לפתוח.
שכר לדורות לצפרדעים
ש: הנה כבר שאלו מדוע הכלב שלא חרץ לשונו קיבל על כך שכר לדורות - "לכלב תשליכון אותו" (שמות כב ל), ואילו הצפרדעים על מסירות נפשם לתנורים רק זכו שהמשיכו לחיות, ולמה לא קיבלו שכר לדורות? ואומרים ליישב, שכפי הנראה, לשתוק קשה הרבה יותר מאשר להיכנס לאש.
ת: שכרם לדורות שלמדנו מהם על מסירת נפש (פסחים נג, ב. ולשאלה זו, השיב הגר"ח קניבסקי: הרי שילמו להם דבר גדול יותר – החיים עצמן, שנשארו בחיים! דרך שיחה ח"ב עמ' קטו - מ"צ).
החלקה על הקרח מעורבת
ש: מותר ללכת לאתר החלקה על הקרח המיועד לגברים ונשים יחד?
ת: לא. יש להתרחק מאוד מאוד. קצשו"ע קנב ח.
שכח לספור ספירת העומר יום אחד
ש: שמעתי בשם הדברי חיים שגם אם שכח לספור ספירת העומר יום אחד אפשר לספור בשאר הימים עם ברכה?
ת: א. כך מובא בשמו (שו"ת דברי משה סי' ל בשם הג"ר משה אריה פריינד). ב. זה נגד דברי השו"ע (ופעם אמר האדמו"ר מצאנז בנתניה: "אנכי לא שמעתי זאת מעולם ממרן אאדמו"ר זי"ע [בעל 'שפע חיים' ו'שו"ת דברי יציב], ואולי לא ידע מזאת ואף אם ידע לא רצה לומר כך כי לא העלה על דעתו שיתכן מציאות כזו שישכחו לספור ספירת העומר... ובפרט שזהו נגד הלכה ברורה. שו"ע או"ח תפט, ח. עלון 'בצילא דמהימנותא' ערב חג הפסח תשע"ח - מ"צ). ג. ראה שערים מצויינים בהלכה (קכ אות ז) שאם הוא לא יברך, אנשים יחשבו שהוא לא עושה את המצווה.
התיקון הכללי
ש: האם לומר לפני התיקון הכללי: הרי מקשר עצמי וכל הצדיקים ובפרט לרבי נחמן? והאם התיקון הכללי מועיל?
ת: לא לומר, יש בזה בעיה. התיקון ודאי מועיל, הרי אלו מזמורי תהילים.