האם מותר לשחק בשבת משחקים שיש בהם מקח וממכר? הרב אברהם סתיו מגיב לפסיקתו של הרב שמואל אליהו כי אסור לשחק ב"קטאן" בשבת, בשל איסור מקח ומימכר.
לפי הרב סתיו, "בחצר בית-הכנסת, בימים כתיקונם, אפשר לראות בכל שבת ילדים וילדות משחקים בקלפים ובסוכריות ובגוגואים ושאר חפצי-ערך, כאשר בסוף המשחק ישנו צד אחד מורווח וצד שני 'מופסד'; במשפחות רבות נהוג לבלות את שבת אחר-הצהריים במשחק משפחתי של קטאן או מונופול. האם יש בפעילויות הללו בעיה הלכתית?"
"חכמים אסרו לעסוק בשבת בכל סוג של מקח וממכר, גזירה שמא יכתוב. משום כך כתב הרמ"א שאין לשחק בשבת משחקים שיש בהם רווח והפסד כגון "זוג או פרט" ("תם וחסר", בלשון הרמ"א). דבריו מתייחסים לכאורה למשחקים מאד דומים לאלו שהילדים נוהגים לשחק, ואף שהוא עצמו חתם את פסיקתו בכך שמכל מקום אין למחות ביד העושים כן, "דמוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין", ראוי לכאורה להימנע מכך ככל האפשר!", אומר הרב.
ומדיש, "אולם ערוך השולחן כתב שאפשר שדברי הרמ"א מתייחסים רק למשחקים שבהם המפסיד חייב לשלם לחבירו חפץ אחר שאיננו מונח כאן לפנינו; ואילו כאשר המשחק הוא אך ורק על האגוזים (או הקלפים) שבהם משחקים – ברור לכל שאין כאן חוזה משפטי מחייב אלא משחק בעלמא, ועל כן אין זה נכנס לאיסור מקח וממכר. הפסקי תשובות כתב שיש לסמוך על סברה זו של ערוך השולחן בעיקר כאשר מדובר בילדים, שמלכתחילה אין תוקף משפטי גמור למעשיהם, והרב דב ליאור הוסיף שלכתחילה טוב להתכוון מראש שהקניין יחול רק במוצאי שבת".
לדבריו, "דברים אלו אמורים רק במשחק שיש בו רווח והפסד גמורים, "על אמת", ואילו במשחקי קופסא שאין בהם מקח וממכר של ממש, הסכימו הפוסקים שאין בו כל איסור (שו"ת באר משה; שמירת שבת כהלכתה; פסקי תשובות). ואמנם יש שכתבו שראוי להימנע משימוש בשטרות דמויי-כסף, אולם ר' שלמה זלמן אוירבך פסק שמכיוון שאין זה כסף של ממש אין כל סיבה להחמיר בכך.
אחרי כל האמורים ראוי להדגיש שהמשחק והבילוי המשפחתי הם חלק חשוב ומשמעותי מעונג-השבת, אך חשוב להוסיף עליהם גם קומות גבוהות יותר של עיסוק משותף בתורה ובחכמה".