כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו

לארץ ישראל יש שתי קדושות: קדושה לענייני מצות התלויות בארץ, וקדושה כללית לגבי כל שאר המצוות (למשל, דיני עגלה ערופה נוהגים רק בארץ ולא בחו"ל). בשיעור זה נסביר את מהות שתי הקדושות הללו, ונראה כיצד הן באות לידי ביטוי מיוחד בט"ו בשבט.

על פריחה, עצים והתחדשות/ לכבוד ט"ו בשבט

בשירו של נתן זך, "כי האדם עץ השדה" האדם שווה לעץ בנבילתו ובכיליונו. לעומת זאת, השיר "ברוש" של אהוד מנור מציג לנו דמות אחרת לגמרי: תוססת שמחה ופורחת. בידינו להחליט לאיזה מהם אנו אוצים להדמות.

שיר משולש

יתרון ההבעה השירית על פני ההבעה הרגילה, הפרוזה, הוא ביופייה, הודה, וגם בעצמתה ושלל רמזיה. דברים שאפשר להביע בשיר אי אפשר לכתוב בפרוזה. מתוך הכרה בערך השיר ויתרונותיו, גם שירת הים המופיעה בספר התורה, צריכה להכתב בתבנית שירית מסוימת: ´אריח על גבי לבנה´ ואם לא נכתבה כך,ספר התורה נפסל.

עם אויבים עושים מלחמה - לפרשת בא

אין זה מקרה שאויבינו בארץ ישראל הם גם אויבי הטוב והצדק, האמת והיושר. המלחמה נגדם צודקת היא מצד עצמה, גם אם היו יושבים במקום אחר. זכות נתן לנו הקב"ה, להיות מאלה הנלחמים ברשעות הטרור. ארץ ישראל היא פועל יוצא ממלחמה זו. לפרשת בא.

החדש הזה לכם ראש חדשים

´החדש הזה לכם ראש חדשים´ - בין מניין החודשים לזכר יציאת מצריים

עדכון מס' 10

קל וחומר מצפרדעים - לפרשת וארא

העובדה שהצפרדעים לא ברחו מן האש שבתנור לימדה את חנניה מישאל ועזריה כי בעצם הבריאה טמונה השאיפה לעשות את רצון ה´ גם במחיר חייו של האדם. לפרשת וארא.

ְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה... וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ...

מדוע היתה התורה צריכה להודיע לנו שהחיטה והכוסמת נשארו?

שיעור בהנהגה

פרשת "וארא" פותחת בהצהרה, שלכאורה לא נראית במקומה: "וידבר ה´ אל משה ויאמר אליו אני ה´" – ההתקשרות הנוכחית בין משה לבין ה´ היא אינה מפגשם הראשון, אז מה פשר ההצהרה ?

"עם יד על הלב"

לא בכוח כי אם במוח אמרו לנו תמיד ההורים בבואנו לפתור בעיות. האם זה עזר? האם נוסחה זו תמיד עובדת? מסתבר שלא תמיד....

חדש שהוא ישן - לפרשת שמות

החידוש שהופיע במשפחת בני יעקב היא היות כולם ממשיכים את דרך אבותיהם - כולם סגולה. החידוש של ספר שמות, של יצירת העם האלוקי, הוא המשך הדרך של אברהם ויצחק, של הסגולה האלוקית העוברת מאב לבנו, אלא שכעת היא מופיעה בפנים חדשות. לפרשת שמות.

להתייצב מקרוב ולעמוד מרחוק

"כאשר יענו – כן יפרוץ. דור שלם עומד בניסיון. כאז כן עתה, האויבים מענים ומצרים לנו במצרים. ואנו בשם ה´ פרים ורבים וצומחים. ובתוך המהלך, נקודות אור שמקורן בכוחות ובמשימות"- ניסיון להרים את העיניים לגובהה ולאורה של מרים הנביאה בימינו

בזכות נשים צדקניות

שונה היא נקודת המבט הנשית על העולם מנקודת המבט הגברית. הגבר – ראייתו היא ´קווית´. למרחוק נשואות עיניו. מציב הוא מטרות ארוכות טווח, מתכנן אסטרטגיה, שוקל סיכון מול סיכוי, עלות מול תועלת, ורק משעה שדרכו ברורה, יוצא הוא לדרך כדי להשיג את מטרתו. האשה, לעומתו – ראייתה ´מרחבית´. לא אל העתיד הרחוק היא נושאת עיניה, כי אם אל ההווה...

פטור שן ורגל ברשות הרבים

אחד הדינים הבסיסיים במסכת בבא קמא הוא פטור נזקי שן ורגל ברשות הרבים. במאמר זה נציג את ההסברים השונים לדין זה, ונציג נפקא מינות בין ההסברים השונים

עדכון כשרות מס' 9

למה פרשה זו סתומה? - לפרשת ויחי

נראה, שאפשר לראות בחינה של העניין גם בציבוריות הישראלית. בתקופות בהן הציבור התורני איננו בחלון הראוה הציבורי - אנו מתפנים לבדוק את הנעשה בחנות עצמה... תקופות בהן אין לנו השפעה ישירה על המהלכים הציבוריים, הן תקופות של בירורים פנימיים ובניין פנימי, שהשפעתם איננה גלויה אלא נסתרת ופנימית. לפרשת ויחי.