נחמה יהודית

המעברים החדים מאגרא רמא לבירא עמיקתא, מתקווה ושמחה לייאוש וחידלון, מאיימים לא אחת לסכן את יציבותה של החברה ומערערים את יסודותיה. גישה זו מנוגדת לחלוטין למורשתו ארוכת הימים והשנים של העם היהודי.

תשובתו של השר הנוכרי

מדוע בחרו חז"ל להדגים את עצמתה של התשובה - דווקא באמצעות סיפור תשובתו של השר הרומאי? מתוך עיון באגדה מופלאה ננסה ללמוד על היסודות של פרשת התשובה

הילד הפגוע

"יופייה של התפילה וחוסנה של הקהילה אינם נמדדים על ידי הריהוט, החזן או סגנון הקידושים הנערכים במסגרת הקהילה. תשומת הלב חייבת להינתן לעניינים שבמהות" הרב יובל שרלו מתיחס לסוגיית חגיגת בר המצווה של ילדים נכים.

על קמצא ובר קמצא ומה שביניהם מערך ללימוד עצמי

בט' באב אין לומדים תורה כרגיל כיוון ש"פיקודי ה' ישרים משמחי לב", אך מותר ללמוד דברים העוסקים בעניינו של היום- החורבן ובתיקונו

האבן עדיין זועקת מהקיר.

תשעה באב שוב קרב. שוב נצום ונתאבל. רבים מתבלבלים לחשוב שאנו מתאבלים על שני בתי המקדש שחרבו ולא היא. אנו הרי מתאבלים על כך שלא זכינו שבית המקדש השלישי יבנה בימינו.

זכר לזכר לחורבן

כאשר עוברות שנים רבות, אנו שוכחים מה נורמלי ומה לא נורמלי. מה תקין ומה מעוות. "מעוות לא יוכל לתקון", אמר דוד המלך. כאשר עוברות שנים רבות הדבר קשה עוד יותר, שכן איננו יודעים עוד מה העיוות.

חורבן המשפטיזציה

חז"ל קבעו כי אחת הסיבות לחורבן טמונה בהעמדת המשפט כחזות הכל. באמצעות התבוננות באחת מאגדות החורבן ננסה לעמוד על הסכנות שבמשפטיזציה מוגברת - אז והיום

עדכון כשרות מספר 21

החורבן שבדורנו - לפרשת דברים ותשעה באב

פרי צדיק לפרשת דברים - דברים על התוכחה

נתי כבודי מסביר בעקבות דבריו של ר' צדוק איך זה שהאדם האהוב ביותר הוא זה הביקורתי ביותר...

עזוב, אני אשלם

יוסף קלמנוביץ בעיון מבריק סביב מעמדו של הערב במשפט העברי

קמצא ובר קמצא מודל 2007

הסיפור הידוע על קמצא ובר-קמצא התרחש לפני שנים רבות. אביעד הכהן חושב שמעשה זה יכול להתרחש לא רק אז, בימי בית שני, אלא גם כאן ועכשיו.

חידון לפרשת דברים

"שמעו שמים והאזיני ארץ" - מה ההבדל בין האזנה לשמיעה? וכיצד מבטא הנביא את רעיון מחילת עוונותיהם של ישראל? החידון השבועי למשפחה.

אין להגן על הנבל

לפעמים נדמה כי דיני לשון הרע מונעים ממנו כל דיבור, ולעיתים אף עוזרים לחפות על עושי עוולה. כיצד באמת ניתן להתמודד עם הרוע ועדיין לשמור על הלכות לשון הרע?

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה - משנה תורה

ספר במדבר מסתיים בפסוק הבא: "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ" (במדבר ל"ו יג). לכאורה כאן, ערב הכניסה לארץ ישראל המערבית ומעבר הירדן, הייתה אמורה להסתיים התורה. אף על פי כן החליט בורא עולם - נותן התורה - להוסיף לנו חומש נוסף, את חומש דברים.

"ברית שלום – יהודי לא הורג יהודי"

שכרו של פנחס בן אלעזר, כמתואר בתחילת הפרשה, היה רב מאוד וז"ל הכתוב: " לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם" (במדבר כ"ה יב-יג) מאידך, חז"ל מוסרים לנו כי פנחס נזקק להגנה מיוחדת של הקב"ה כדי שלא יפגע בגלל קנאותו.