אחרי ביקורת ציבורית על נבחרי ציבור ובהם גם ראש הממשלה נפתלי בנט שחוסמים משתמשים ברשתות החברתיות, היועמ"ש מתייחס להתנהלותם של נבחרי ציבור ברשתות חברתיות, ובתוך כך ברשת "טוויטר".
"יש לבחון בהתאם לכללי המשפט לרבות פגיעה בחופש הביטוי"
בעמדת היועץ המשפטי לממשלה נכתב כי הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות ל-"כיכר עיר" מודרנית. הן מאפשרות לגולשים לנהל דיון עשיר, בלתי מתווך, בעזרת כלים פשוטים יחסית, בעלויות נמוכות ובפורמטים מגוונים. הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה ייחודית המאפשרת לאיש הציבור להתבטא אל מול הציבור באופן עצמאי וישיר, ולקבל, לרוב מידית, תגובות של הציבור להתבטאותו באופן המאפשר שיח הן בין הציבור לנבחר הציבור; הן בין הציבור לבין עצמו. בשל ייחודיותו ועוצמתו של כלי זה, נבחרי הציבור עושים בו שימוש נרחב מאוד.
בעמדתו כתב מנדלבליט כי, "כאשר נשקלת הגבלת גישתו של אדם לחשבון המשמש נבחר ציבור במסגרת תפקידו הציבורי, או מחיקת תגובה בחשבון כאמור, יש לבחון זאת גם בהתאם לכללי המשפט הציבורי, לרבות הדינים העוסקים בפגיעה בחופש הביטוי".
החידוש בעמדה הוא ביחס לחשבונות שנפתחו על ידי נבחרי ציבור אך אינם "נכס" של הרשות הציבורית והם אף אינם מתופעלים ממשאבי ציבור. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי גם במקרים אלה, *אם נבחר ציבור עושה שימוש בחשבונו ברשת החברתית למימוש תפקידו הציבורי במובנו הרחב, אזי עשויים לחול כללי המשפט
מובן כי העמדה העקרונית האמורה היא רק תחילת הדרך, ועל כן, לצד גיבוש העמדה העקרונית, הנחה היועץ המשפטי לממשלה, לקיים עבודת מטה לצורך בחינה מפורטת ורוחבית של הדין החל ביחס להתנהלות האמורה.