מבצע מגן וחץ

"בסוף יורים עליך מתוך הבית שלך": נדחו חגיגות ה-40 של האולפנה הוותיקה

בוגרות רבות של אולפנת נווה דקלים אמורות היו להגיע לחגיגות ה-40 של המוסד הוותיק, אולם המצב הביטחוני והקירבה לקו האש, הובילו לדחיית האירוע: "התלבטנו אם להעביר את האירוע למקום אחר אבל העדפנו שלא. בעזרת השם נחזור לנווה דקלים"

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 10/05/23 17:06 יט באייר התשפג

"בסוף יורים עליך מתוך הבית שלך": נדחו חגיגות ה-40 של האולפנה הוותיקה
צילום: אולפנת נווה דקלים

בלילה שבין שני לשלישי החל מבצע "מגן וחץ" עם חיסולם בעזה של שלושה בכירים בארגון הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני. לאחר לילה מתוח, ופעולה נוספת של חיל האוויר הבוקר, ארגון הטרור שיגר בתגובה כ-270 רקטות. מי שמתקשים לנהל את שיגרת חייהם אלה תושבי הדרום, שמותרים בהתקהלות של 10 בני אדם בשטח פתוח, ועד ל-100 במבנה סגור. המצב הנוכחי הוביל את הנהלת אולפנת "נווה דקלים" שבישוב ניצן לבטל את אירוע חגיגות ה-40 למוסד הוותיק. 

"היום בבוקר פירקנו את הבמות"

"לצערנו דחינו את אירוע חגיגות ה-40 של האולפנה", אומרת בשיחה עם "חדשות כיפה" שמרית קליין, ראש; האולפנה. "אנחנו נמצאים במתכונת חירום - עצרנו מתכונות, בגרויות והאולפנה נסגרה. אנחנו 40 ק"מ מקו האש, יש פה אזעקות, ואין לנו אפשרות לקיים אירוע של התקהלות אז דחינו אותו לכ"ו סיוון. היום בבוקר פירקנו את הבמות ועצרנו את הספקים". 

הפרסום שקיבלו הבוגרות |

הפרסום שקיבלו הבוגרות | צילום: אולפנת נווה דקלים

"שום דבר לא יכניע אותנו, גם לא טילים שיורים עלינו מביתנו לביתנו"

מחבלים יורים על אולפנת נווה דקלים מהמקום בו הייתה האולפנה עד הגירוש. מה התחושה? 

זה מקומם, קשה, מכעיס. בקרב הבוגרות שלנו היו דיונים רבים בקבוצות הוואטסאפ, הייתה לנו דילמה מאוד גדולה אם לבטל או לא. בשלב כלשהו פיקוד העורף הכריע. התלבטנו אם להעביר את האירוע למקום אחר, אבל העדפנו שלא, אלא להגיע למקום שיש לנו עוד דברים סימבוליים מהגוש.

אנחנו כל הזמן במסר של "עוד אבנך ונבנית", בימים האלה זה מחזק יותר. רוחנו איתנה, לא ניתן לאף אחד לשבור את רוחנו. כמו שידענו אחרי הגירוש להקים את האולפנה מחדש, להפריח אותה, להצמיח אותה ולגדל אותה - אנחנו בעזרת נמשיך לעוד הרבה שנים.

בית המדרש של האולפנה |

בית המדרש של האולפנה | צילום: אולפנת נווה דקלים

מה הכי כואב בסיפור הזה?

הכאב הגדול שלנו זה הסימבוליות הבלתי נתפסת הזאת. בסוף יורים עליך מתוך הבית שלך גם אחרי שיצאת ממנו. אבל אף אחד לא ישבור את רוחנו, בעזרת השם אנחנו בתקווה גדולה לחזור לנווה דקלים, עם האולפנה. 

שום דבר לא יכניע אותנו, גם לא טילים שיורים עלינו מביתנו לביתנו. יש פה אולפנה עם מסורת, עם עמוד שדרה, עם רוח גדולה ושאיפות. אנחנו עוד נקיים את האירוע. הקב"ה מדבר איתנו דרך המציאות ואנחנו איתו, לגמרי איתו.