רות קלדרון: גם לנו יש צורך במנהיגים רוחניים

חברת הכנסת רות קלדרון במאמר דעה ל'כיפה'. "השוויון החשוב יותר בעיני בנטל הוא הזכות לשאת בנטל האחריות התרבותית לאוצר התרבות היהודית. אחריות שמתחילה בביעור הבורות, לדעת מאין באנו"

חדשות כיפה ח"כ ד"ר רות קלדרון 12/03/14 08:30 י באדר ב'

רות קלדרון: גם לנו יש צורך במנהיגים רוחניים
יש עתיד, צילום: יש עתיד

שוב ושוב מתייחסים אל סוגיית השוויון בנטל כחלוקה הוגנת יותר של העול הבטחוני. דורשים שהמאמץ המתבקש מצעירים ישראליים- לתת שנתיים או שלש ויותר משיא חייהם ובתוך כך לא פעם להסתכן, אותו מאמץ יתחלק באופן הוגן בין אזרחי המדינה. אני מסכימה לכך.

עם זאת השוויון החשוב יותר בעיני בנטל הוא הזכות לשאת בנטל האחריות התרבותית לאוצר התרבות היהודית. אחריות שמתחילה בביעור הבורות, לדעת מאין באנו, כלומר לימוד מעמיק של מקורות התרבות העברית: מקרא, משנה, תלמוד, קבלה, חסידות, תפילה, הלכה, מחשבת ישראל ויצירה ספרותית עד ימינו. המשכה של אחריות זו היא בגישור בינינו בעולמנו היום לבין ערכיהם ועמדותיהם של קודמנו.

היהדות מעולם לא הייתה מקשה אחת, תמיד הייתה עשויה מחלוקות ומתחים: אנשי ארץ ישראל מול אנשי בבל, חסידים מול מתנגדים, ציונים מול שאינם ציונים וכו'. משום כך ניכוס התרבות לא יכול להיות בניכוס מסכת ערכים קבועה אלא בהכרות עם השאלות הגדולות ונושאי השיחה המרכזיים בהם דנו ועליהם התווכחו יהודים.

בשלב האחרון אחריות תרבותית היא לאן אנו הולכים- היא מזמינה אותנו להיכנס בעצמנו אל תוך השיחה היהודית הגדולה ולהעז לקחת צד במחלוקות. וזאת כשאנחנו משתדלים לכבד דעה שונה משלנו, שהרי ללא בר פלוגתא ראוי, אין תרבות הלימוד היהודית יכולה להתקיים.

חלוקת התפקידים שנעשתה בדור הראשון של המדינה חילקה אותנו כמו ב'פוליטיקה' של אפלטון לפילוסופים ולוחמים. תפקיד הלוחמים אומץ על ידי הרוב החילוני ואת תפקיד מחזיקי הרוח השומרים על המסורת הותירו לציבור הדתי.

החלוקה המוטעית הזאת עשתה את שני הציבורים חזקים בתחום אחד ומוחלשים בתחום אחר.

אני מאמינה ב'גם וגם'. אפשר לשאת בנטל הצבאי וגם בנטל התרבותי בעת ובעונה אחת. אין האחד מוציא את חברו. אכן ישנו חלום של התקדשות ללימוד תורה, כרבי שמעון בר יוחאי במערתו, שחי על מעיין מים ועץ חרוב שנבראו לו בנס, אבל לכל מערה יש מוצאי מערה ואפילו בר יוחאי יצא לבסוף וביקש לתקן דבר מה בעולם ה'אמיתי'. אליהו הנביא בא לעורר את בר יוחאי ולשדלו לצאת מגן העדן בו היה שרוי (הוא ובנו קבורים עד צווארם בחול ולומדים תורה) ולימד אותו שהעולם הזה שברא הקב"ה ראוי ומחייב חיים בתוכו. אם נרצה- אליהו לימד את בר יוחאי את החובה והזכות שבשוויון בנטל.

השוויון בנטל שאני מבקשת הוא הזכות של כל אזרח בין אם נולד בציבור החילוני או הדתי לבחור את התחום בו יתרום לכלל ויתן את חלקו במאמץ לקיים בבית הלאומי של העם היהודי חברת מופת שתהיה אור לגויים במובן המאיר פנים הפתוח אל עמים אחרים ולא במובן המתנשא.

כיום מתקיים מצב בו מי שנולד בעולם החרדי עובר 'הסללה' להיות תלמיד חכם (או אשת תלמיד חכם) ומי שנולד בעולם החילוני עובר 'הסללה' דומה לקריירה צבאית אקדמית או עסקית.

מדעי הרוח באוניברסיטאות נחלשים, בתי הספר לאמנות כמו גם בתי המדרש והישיבות החילוניות נחנקים מחוסר משאבים. ומנגד בעולם הדתי חסרה בקיאות בתרבות כללית, וככל שהוא 'חרדי' יותר הוא מצומצם יותר לד' אמות של הלכה.

בובר ב'דרכו של האדם על פי תורת החסידות' מצטט מאמר חסידי ואומר שכל אדם צריך לנסות להבין לשם מה ברא אותו הקדוש ברוך הוא והניח אותו בעולם. מה תפקידו ומה הוא יכול לתקן או לבנות.

החובה החסידית הזאת מחייבת אפשרויות בחירה.

כדי לקיים שוויון בנטל לא די במסלולי שירות בצבא לחרדים. אני מבקשת מסלולי לימוד תורה לחילוניים ולחילוניות.

גם לנו, כיהודים לא הלכתיים יש צורך בבתי מדרש שנתמכים על ידי המדינה ולא רק על ידי תרומות מחוץ לארץ.

גם לנו יש צורך במנהיגים רוחניים שמקבלים משכורת מן המדינה ויכולים להקדיש את מיטב זמנם להנהגה רוחנית.

גם לנו יש צורך בקהילות שיש להן מקום כינוס גם אם הן לא מתפללות: בתי- עם לצד בתי כנסת, טקסי חג ואורחות חיים בחול ובשבת, טקסי חיים ומעגל השנה שהם צרכי תרבות יהודית וגם הם ראויים להיות ממומנים כמו 'צרכי הדת' - בעזרת כספי המיסים שלנו.

שוו בדמיונכם שבת של תרבות עברית, שבת בבוקר יום יפה, אחרי הקפה העיתון והבלון משפחה יכולה להיכנס למוזיאון, לספריה, למופע או לגן לאומי חינם אין כסף.

תהיינה הסעות בקהילות הזקוקות לכך שתאפשרנה לכל אדם להגיע אל בני משפחתו או אל מקום חפצו, משפחות שומרות הלכה יברכו בשבת שלום משפחות אחרות שבוחרות לבלות את היום, שהוא אחד משישים גן העדן, בטבע או בהקשבה למוסיקה.

הנטל - האחריות להכיר ולשמור את המסורת ולמצוא את הדרך לשלב בינה לבין המציאות העכשוית כלומר שאלת ה'מה'- חשובה לפחות כמו, אם לא יותר, משאלת ה'איך' - האחריות לבנות את המדינה ולהגן על בטחונה. בכך אני מזדהה עם חברי חברי הכנסת החרדים. אני מקווה שחוק השוויון בנטל יהיה הצעד הראשון לקראת שוויון שלם בנטל.

כותבת המאמר היא חברת כנסת מטעם מפלגת 'יש עתיד'

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן