בעת הזאת, שהטרור הערבי מרים ראש, חובתנו האזרחית היא להשיב מלחמה שערה.
ולא רק להיות ערניים ולחדד את החושים הגשמיים, אלא גם ובעיקר להתחמש בגבורת נפש ורוממות רוח.
חזרנו הביתה אחרי אלפי שנות גלות, הנשמה הגדולה נשמת ישראל, הייתה כבולה באלפי אזיקים, כבלים של אנטישמיות, של שנאה יוקדת, של ניסיון התמידי לכבות את השאיפה לשוב הביתה אל ארץ הקודש והמקדש .
הכבשה עמדה במרכז ושבעים הזאבים מרטו ונשכו, אך לא יכלו לכבות אורה בזכות שמירתו של האל הגדול הגיבור והנורא.
והנה היא שבה הביתה ומולה אנטישמיות חדשה הקרויה בשם "אנטי-ישראליות ",לאמור חזרו לגלות, אל תהיו בעלי בית בארצכם, הפסיקו לחלום על שכינה החוזרת לציון!
הטרור הוא בעיקר לוחמה פסיכולוגית שתפקידה לשחוק ולעמעם את כוח הרצון, ע"י הפחדה מרושעת של מעשים פראיים ומזוויעים שיגרמו לנו לא לרצות את חלומנו, לפחד לדבר על יעודנו, ולחלופין לכעוס ולריב ולהאשים איש את רעהו, להילחם איש באחיו, לשנוא מתוך ייאוש ולהתמרמר על מצבנו.
אל לטרור לגרום לנו לאבד פרופורציה ולשכוח את כל הטוב שיש לנו, את עוצמתנו הרוחנית ,המדינית הצבאית ,והכלכלית, אל לנו לשכוח כי שם ה' בקרבנו, ומכוח שמו שנקרא עלינו , באות כל הצלחותינו.
מול רצונו של האויב לדכא נשיב בעוצמות של גבורה ובטחון, במנות דם של אמונה וודאות בצדקת הדרך, ישראל הן עזים שבאומות אומרים חז"ל, היינו במצבים קשים בהרבה ויכולנו להם.
בל נשכח כי לגיון של מלך אנו, שם ה' נקרא עלינו, בני מלכים נקראנו, ובני מלכים לא משילים מעליהם בגדי מלכותם!
הצרה הזאת מן הסתם באה לעורר את החברה לחשיבת עומק, על מה המלחמה , למה להקריב, שאלות גדולות מתעוררות מתוך מצוקות גדולות והן דורשות תשובות גדולות, הצרה הזאת באה להזכיר לנו לשם מה באנו לאדמה הזאת, לשם מה כל הדרך הארוכה שלנו, לאן היא מובילה אם לא להר הבית?
כבוד הנשיא ריבלין נצר לתלמידי הגר"א, בא להרגיע ואמר מעל בימת הכנסת שלעולם לא יזוז מסגד אל אקצא ממקומו, האם כבודו שכח מה הביא אותנו הנה? נשיא ישראל מוותר על החלום מעל בימת הכנסת? גם אם ויתר כבודו, אין לו הרשות ולא הזכות ולא הכוח, לוותר על בית חיינו.
התשובה היא לא בהקטנת קומה ולא בפחד, שרק יגדילו הצרה, התשובה האמתית היא לחזור אל דרך המלך אל הנתיב האלוקי, אל העוז ורוממות הלב.
הר המוריה אומרים חז"ל, שמשם יצאה יראה לאומות העולם, הם מפחדים באינסטינקט הפנימי שלהם מגדולתה של ירושלים ההולכת ובאה לנגד עיננו!
הם יודעים את ההבטחה, הם יודעים מה קדם למסגד ומה בעתיד יעמוד במקומו, הם רוצים להבריח! אסור לנו וגם לא נוכל לברוח מייעודנו!
התשובה היא להיות יותר ישראליים, יותר מחוברים לזהות היהודית, לגאווה בארצנו ובזכותנו הבלעדית עליה .
הרבה גבורת נפש אנו צריכים בעת הזאת, הרבה אור תורה ואהבת ישראל.
הזיקה לארץ הזאת צריכה להתעצם ולהתגבר מכוח דם הקדושים, הדם אשר יוצא מפצעינו יהפוך לדם חיים, אויבינו מנסים לגרש אותנו מגן העדן, בדרכו השפלה של קין הרוצח, אך הם יהיו לנע ונד, לא אנחנו, הדם
שנשפך על האדמה הזאת מכפר מנקה ומטהר," וכפר אדמתו עמו"!
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ומרבני דרך אמונה