ג'רבה הוא אי קטן השוכן לחופיה של תוניסיה. הקהילה היהודית באי עתיקה מאוד, ועל פי המסורת שורשיה נעוצים בימי חורבן בית ראשון. היא נודעה בכינוי "ירושלים דאפריקה" ונמצא בה בית כנסת מהעתיקים בעולם, "אל גריבא", ובו נמצא גם ספר התורה העתיק ביותר.

אחד הרבנים המרכזיים באי בדור האחרון הוא רבי משה כלפון הכהן. הוא נולד בי"ב בשבט תרל"ד (1874) לאביו רבי שלום הכהן ולאימו תראכי, נצר לשושלת רבנים. בשנת תרצ"א (1931) הוא נתמנה לרב הראשי וראש אבות בתי הדין, ושימש ברבנות עד יום מותו בי"ח בטבת תש"י (1950) ערב עלייתו ארצה. עצמותיו הועלו ארצה לפני כ-15 שנה והוא נטמן בירושלים באירוע רב משתתפים. היום חל יום ההילולה של הרב במלאת 72 שנים לפטירתו.

ציוני ואוניברסליסט

דרכו עם הקהל הייתה בצניעות ובענווה, באהבה ובמסירות, דבר שהפך אותו לדמות נערצת על כל יושבי האי. האמת הייתה נר לרגליו, והייתה טבועה בדמו כפשוטו ממש. תכונה זו פרסמה את שמו אף בין הגויים שהגיעו אליו למשפט וליישוב סכסוכים. מוטיב מרכזי בהנהגתו היה דאגתו הבלתי פוסקת לחלשים ולעניים שבקהילה. הרב היה ציוני נלהב מאוד ובין היתר קבע שבוע חגיגות עם ההודעה על הקמת המדינה וכתב על הרצל מילים חמות. הוא עסק גם בחזון אוניברסלי אותו פירט בכתביו הרבים.

בית הכנסת אל גריבא צילום: shutterstock

הרב כלפון היה גדול רבני ג'רבה במאה העשרים, ותקופת כהונתו הייתה תור הזהב של קהילת ג'רבה. הנהגתו את העדה הייתה בצדק ובמשפט, ורובם ככולם של רבני ג'רבה אשר קמו אחריו, הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו. עם פטירתו עלו רבים מבני האי לארץ ישראל, בעקבות מורשתו הציונית שהותיר אחריו.

"כמדומני שהלכנו בשבילי סורא ונהרדעא יחד עם רב ושמואל"

בדרשה לפרשת שמות עוסק הרב בדמותו של משה רבנו, ועל מעשיו בפרשה הוא כותב: "מעשיו מגידים ומודיעים לנו גודל רוממות נפשו של משה רבינו עליו השלום וטהרתו ואשר היה מוקדש מרחם ומהריון בעל נפש טהורה זכה וברה, מלא רוח גבורה אלוהית, רם המעלה, אשר לא יוכל להביט אל העוול והחמס", דומה שזהו משפט אשר יכול לחול גם על רבי כלפון בעצמו.

חגיגות ל"ג בעומר המפורסמות בבית הכנסת צילום: shutterstock

במלחמת העולם השנייה, כשהגיעו צבאות בעלות הברית לאי ג'רבא, הגיע איתם רב צבאי בצבא בריטניה, הרב לואיס יצחק רבינוביץ', לימים סגן ראש העיר ירושלים. הרב החל לטייל באי ובין היתר הוא זכה להיפגש עם הרב כלפון. לימים, כתב הרב מזכרונותיו על האי: "עולם חדש ראינו בחיינו. וכל הזמן שבילינו על האי המקסים כמדומני שהלכנו בשבילי סורא ונהרדעא יחד עם רב ושמואל".

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאעל מנהיג ציוני-דתי שקצת נשכח

  24/02/21 13:12

קשת בענן ושליחי ציבור: שניים מפסקיו

פסק הלכה מעניין של הרב קשור להופעתה של הקשת בענן. כיום רווחת ההלכה שלא לומר לחבירו על הופעת הקשת וכי הקשת הינה סימן קללה. רבי כלפון מבקש לסתור טענות אלה: "אדרבה אנחנו שמחים ונותנים תודה וברכה לה' אשר בחסדו כרת הברית הזאת שלא להשחית את עולמו עוד". הוא פוסק כי ניתן להודיע לחבריו על הקשת ובכך לעורר את הציבור לשוב לה': "ועוד דאדרבא טפי עדיף להגיד לזולת וכדי שכל אחד הרואה ואחד השומע ישימו לב לשוב אל ה'. כי בראותם כזאת יכירו וידעו כי העולם כולו במצב קשה ונורא לולי רחמיו וחסדיו ברוך הוא".

בפסק נוסף כותב רבי כלפון כי לא נכון הוא מנהגם של שליחי הציבור לומר בשקט את הפסוק "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר". הוא פוסק כי אין זה נראה כקללה וכך הוא נוהג בהיותו שליח ציבור: "ולכן נראה לעניות דעתי דצריך החזן לקרוא פסוק זה כולו כשאר קריאת שמע. וכן אני נוהג בהיותי שליח ציבור". שני הפסקים הללו מעידים על שימת ליבו של הרב אל רוחה של ההלכה והפיכתה לרלוונטית לחיינו. כמו הפסקים הללו, גם תורתו והגותו מהפכניות ורלוונטיות לחיינו, אם רק נפתח את האוזניים והלב.