בג"צ פסק: חברי הגוף הבוחר - נבחרים בלבד

נציגי המועצות הדתיות בגוף הבוחר את מועצת הרבנות הראשית יהיו נבחרי ציבור בלבד - ולא מינויים פוליטיים של השר לשירותי דת. כך פסק בג"צ בתגובה לעתירת נאמני תורה ועבודה ו'עתים'

חדשות כיפה יהונתן קליין 15/08/18 09:20 ד באלול התשעח

בג"צ פסק: חברי הגוף הבוחר - נבחרים בלבד
מועצת הרבנות הראשית, צילום: דוברות הרבנות הראשית לישראל

ההכנות לבחירות למועצת הרבנות הראשית ממשיכות להעלות הילוך, ולאחר שנתעוררה סערה בשבוע שעבר בעקבות אי הכללתם של נציגי יו"ש בגוף הבוחר, נמשך הדיון סביב הרכב הגוף הבוחר. בג"צ פסק אמש (ג') כי נציגי המועצות הדתיות החברים בגוף הבוחר יהיו רק כאלה שנבחרו בבחירות דמוקרטיות, ולא על פי גודל המועצה ממנה הם מגיעים כפי שהיה עד כה.

קצת רקע: בספטמבר הקרוב ייבחרו חברי מועצת הרבנות הראשית, גוף המתווה את מדיניות הרבנות הראשית בסוגיות רבות הנוגעות לשירותי הדת היהודים, ומהווה כעין דירקטוריון של הרבנות הראשית. מדי 5 שנים נבחרים 10 חברים במועצת הרבנות, והם מתווספים ל-7 רבנים נוספים במועצה המתמנים מכוח תפקידם. על פי חוק הרבנות הראשית, את החברים במועצת הרבנות הראשית בוחרת אסיפה של 150 אנשים, מתוכם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. במצב כיום, 18 מנציגי ציבור שייכללו באסיפה הבוחרת הם ראשי מועצות דתיות, אך רק שמונה מהם נבחרו באופן שמייצג את הציבור המקומי, בעוד עשרת האחרים הם מינויים פוליטיים של השר לשירותי דת. למעשה, מסיבות פוליטיות, רק בראשותן של 43% מהמועצות הדתיות עומד הרכב נבחר ולא מינוי של השר.

הממונים מטעם השר נועדו להוות פתרון זמני, עד לבחירת ההרכב הנבחר, אך ישנם מקומות בהם כבר שנים יש ממונה. (בירושלים, לדוגמא, אין הרכב נבחר במועצה הדתית בכבר 20 שנה). בדיון נאמר כי ניתן לראות בממונים סוג של ממלאי מקום, שלא מוגדרים כ"ראש מועצה דתית" ולכן הם אינם צריכים להיות בגוף הבוחר. דו"ח מבקר המדינה האחרון הצביע אף הוא על הבעיה שעולה מקיום מתמשך של ממונים העומדים בראש מועצות דתיות, ללא הרכב שנבחר על ידי הציבור. השופט ניל הנדל כתב בפסק הדין: "דרך המלך היא כי ממלאי התפקיד יהיו ראשי מועצה דתית נבחרים ולא חליפיו. הצורך להקפיד על כך בהקשר לבחירות נובע ממילות החוק, כוונת המחוקק ותכלית החוק".

מימין: נציגי המועצות הדתיות כפי שהיו אמורים להיות ע"פ החוק עד כה. משמאל: נציגי המועצות הדתיות ע"פ פסיקת בג"צ

מימין: נציגי המועצות הדתיות כפי שהיו אמורים להיות ע"פ החוק עד כה. משמאל: נציגי המועצות הדתיות ע"פ פסיקת בג"צצילום: ללא

העתירה הוגשה על ידי ארגון 'עתים' יחד עם 'נאמני תורה ועבודה. בשתי התנועות בירכו על פסיקת בג"ץ, אשר "תשמר את הנציגות הציבורית בתהליך הבחירות, ורואים בכך הזדמנות לחיזוק הקשר בין מועצת הרבנות הראשית לעם. הארגונים מקווים לראות את ההשפעה של שינוי הרכב האסיפה הבוחרת על הבחירות הקרובות, כך שתאפשר מינוי של רבנים המייצגים קבוצות שונות בציבור היהודי בישראל." נמסר משני הארגונים.

הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים' מסר: "אנו מברכים על פסיקת בג"צ - מדובר בצעד חשוב בדרך לרבנות שתהיה קשובה יותר לעם ותייצג אותו על שלל גווניו. אנו מקווים שהאמירה שיוצאת מבית המשפט תהדהד במסדרונות הממסד הדתי ותביא סוף למינויים הפוליטיים והעדפת מקורבים. זהו הצעד הראשון מדי רבים, שדרושים בכדי להביא לייצוג נכון יותר של כלל הציבור במסגרת הרבנות. אנו נמשיך להיאבק עבור שירותי דת מכבדים, שפועלים עבור הציבור, מתוכו ולמענו".

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה מסר בתגובה "פסיקת בג"ץ מוכיחה שחייבים לשנות בדחיפות את הרכב האסיפה הבוחרת של הרבנות. הניצחון הזה מוכיח שזה אפשרי ושגם אם הדרך עוד ארוכה, בסוף גם ברבנות יפנימו שהם גוף ממלכתי שאמור לייצג את הציבור ולא להתנהל כמועדון חברים סגור. מנענו בעתירה הזו עוד קצת חילול השם ונמשיך כך בכל פעולותינו הבאות".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן