האמת מאחורי הסרת הכשרות בפלאפל בגבעתיים

אחרי שהרבנות הסירה את הכשרות מפלאפל ותיק בגבעתיים, פרסם העסק פוסט נזעם נגד הרבנות. בתגובה, סגן ראש העיר גבעתיים משיב, ומכנה את ציוצי ההזדהות עם הפלאפל: "מסע הסתה פוליטי". הרבנות הראשית: "החזקת כשרות היא לא חובה, המועצה הדתית באה לקראת העסק"

חדשות כיפה יהונתן קליין, חדשות כיפה 07/06/20 18:45 טו בסיון התשפ

האמת מאחורי הסרת הכשרות בפלאפל בגבעתיים
דוכן פלאפל. אילוסטרציה, צילום: shutterstock

שוב סערה בנושאי כשרות. המועצה הדתית בגבעתיים הסירה את השגחתה מפלאפל 'התאומים' הוותיק בעיר, לאחר שבפלאפל נקלעו למשבר, בשל הקורונה, והחליטו לוותר על התשלום למשגיח כשרות. לאחר הסרת הכשרות, פרסמה המועצה הדתית מודעות ברחבי העיר, בהן היא מודיעה על הסרת הכשרות מהפלאפל, שם זעמו על הפרסום, שנראה לדבריהם כמו מודעת אבל.

"לכל מי שלא יודע, אתמול החזרנו לרבנות את תעודת הכשרות". נאמר בפוסט שפרסמו בעלי העסק. "42 שנים היינו עם תעודה, שילמנו בזמן, ועשינו כל מה שצריך, המשחק נגמר. הכי כואב, הדרך בה הם בוחרים את הצעדים שלהם לפרסום, כשמישהו מת מכינים מודעה בסגנון הזה - תתביישו".

ברשתות החברתיות נרשמה התגייסות למען הפלאפל הוותיק, ורבים העלו את תמונת המודעה או את תמונתם קונים פלאפל במקום, אחרי הסרת הכשרות.

https://www.facebook.com/Twinsfalafel/posts/3328292523862235

בתגובה לדברים כתב סגן ראש עיריית גבעתיים, מושיק גולדשטיין, כי מדובר ב"מסע ההסתה הפוליטי כנגד המועצה הדתית בגבעתיים", ובפוסט ארוך שפרסם התייחס לסיבות בגינן הוסרה ההשגחה, וכן לטענות של בעלי הפלאפל: "ראשית, דיי לצביעות ולשקרים, אין שום חובה של אף עסק המוכר מזון להשתמש בשירותי הרבנות", כתב. "תעודת כשרות היא מוצר וולונטרי שעסקים בוחרים לבקש בכדי שלקוחות השומרים כשרות ידעו שהמקום כשר. הבנתם נכון – זה לא "מס", זה לא חובה וזה גם לא "כסף שמשלמים עבור תעודה". מי שרוצה לקוחות שומרי כשרות – צריך שמשגיח כשרות יבוא לוודא שהעסק שומר כשרות".

"כלומר - התשלום הוא למשכורת של האדם שבודק אם העסק עומד בכללי הכשרות. בדיוק כפי שמשלמים לוטרינר המחוז על בדיקות בקצביות (ובדיוק כפי שעסקים אלו גם נסגרים על הפרות והדבר מפורסם ברבים). בדיוק כפי שמגיע צוות כבאות לאשר טופס 4 וכו' וכו' וכו'... אבל קל יותר לשנוא דתיים...
ורבנות בכלל...
הכי כיף לשנוא ולהשניא אותם – כשאין להם שום קשר אליך כחילוני. זה גם מצטלם טוב ובכלל, אחלה דרך לקושש לייקים בפייסבוק. שנאה הרי מוכרת".

משגיחי כשרות. ארכיון

משגיחי כשרות. ארכיוןצילום: פלאש 90, יעקב נעמי

"אני אוהב ומעריך את כל בעלי העסקים בעיר. באמת. הובלתי שורה ארוכה של מהלכים לסייע להם גם בתקופת הקורונה וגם ללא קשר. לכן חרה לי כשמקרה של עסק שבחר מיוזמתו לוותר על שירות (שילוט, כסאות בחוץ וכו... וכן, גם שמירת כשרות) שווק כמהלך אנטי דתי.
מתן תעודה או שלילתה לא כופה ולא קשורה בכלל לציבור החילוני. זו גניבת דעת וצביעות גם להגיד שלא יהיה אכפת לך מהשאלה האם מקום הוא כשר (לפי כללי הכשרות הנהוגים בישראל) או לא, וגם כאשר הוא לא עומד בתנאי התעודה (מה שרלוונטי רק לשומרי כשרות), להגיד שזה כופה עליך משהו.

"אזהרת הציבור" כי מקום אינו עומד עוד בתנאי הכשרות או שאין פיקוח כשרות על המקום – מיועדת מן הסתם רק לציבור שאכפת לו מכשרות. איש לא מזהיר אוכלי צ'יזבורגר, שמסעדה כזו או אחרת לא כשרה כי זה פשוט לא יעניין אותם. איש לא פרסם מודעה ב"הארץ" להזהיר את הציבור שמקום ללא השגחת כשרות יותר – אלא פורסמו פוסטרים בגודל A4 ובצבע ורוד (ממש לא מודעות אבל) במקומות שאנשים דתיים ושומרי כשרות יראו – וכן, ישמרו.
הרי כמה קל לא לראות בשומרי כשרות או דתיים כבני אדם שווי זכויות... הם הרי "שטן משתמט וכופה"... כמה קל ללכת לעלילות הדם על הדתי הכופה ועל הרבנות הסחטנית. האמת היא שעם פרוץ משבר הקורונה, המועצה הדתית הפסיקה כליל לגבות את שכר משגיחי הכשרות מעסקים שלא פעלו.
אף לא שקל. אגב גם מפלאפל התאומים – למרות שהיה פתוח ופעיל.

"זכותו של כל עסק לוותר על שירותי השגחת הכשרות. זכותו לבקש הנחה נוספת על שכרו של העובד אשר בודק את הכשרות. גם אם בקשה זו הנה חוצפה, וגם אם שכר זה הוא בהיקף עלות של מנה פלאפל וכוס שתיה ביום.
זכותם של פוליטיקאים אנטי דתיים לבוז לעבודת משגיחי הכשרות. ככה זה בדמוקרטיה. גם אם קשה לי לשמוע את ההסתה הזו.אך כמה שאלו ירצו לחסוך – ואלו לבוז לעבודת המשגיחים ולזעוק שהיא מיותרת (ככה זה כשדתיים ושומרי כשרות הם שקופים עבורך), האמת עדיין תהייה שמדובר בעצם בדרישה שאנשים (משגיחי הכשרות) יעבדו בחינם – בכדי לתת שירות לאנשים שחשוב להם לאכול כשר.

"זכותם של עובדים לקבל שכר עבור עבודתם! על עבודה יש לשלם. האם מישהו היה מעז לזלזל ככה בעבודתם של חילונים? כבאים? וטרינרים? מחלקת רישוי עסקים? נקודה למחשבה. די להסתה. די לשקרים".

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה לטענות העסק ולקמפיין התמיכה בו: "החזקת כשרות בעסק היא לא חובה. משגיח הכשרות זכאי לשכר על עבודתו ולא נדרש לעבוד בהתנדבות. עסק ללא משגיח כשרות לא ניתן לפיקוח! שכרו של משגיח בעסק כזה הוא בסביבות 500 ש"ח. והמועצה הדתית באה לקראתו, לא גבתה תשלום על חודשי הקורונה, אך גם את זה הוא לא רצה לשלם ולכן הכשרות הוסרה".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן