ישראל עוברת מהפכה דיגיטלית - אבל יחד איתה מגיעים גם חששות חדשים. דוח האינטרנט השנתי של בזק 2025, המבוסס על מחקר משותף עם KANTAR וכולל כ-5000 מרואיינים, מצייר תמונה מורכבת. מצד אחד הישראלים מחבקים את מהפכת הבינה המלאכותית; מצד שני, החששות, הזהירות והביקורת צומחים באותה מהירות שבה הטכנולוגיה מתקדמת.
ירידה בצפייה בווידאו וסטרימינג
מעל 90% מהישראלים משתמשים לפחות בכלי AI אחד. המספר הזה זינק מ- 48% בלבד לפני שנתיים ומ-69% בשנה שעברה. מדובר בקצב הטמעה שלא נראה כמותו: לווטסאפ לקח כמעט עשור להגיע לחדירה של 90%, וקניות אונליין לקחו 20 שנה. לבינה מלאכותית הספיקו 3.
הילדים נמצאים אפילו צעד קדימה. הגיל הממוצע לשימוש ראשון בכלי AI עומד על 10.1. 38% מההורים מעודדים את ילדיהם להשתמש בבינה מלאכותית, ו-25% שולחים אותם לקייטנות AI. השימוש היומי ב- AI מתייצב על שעה וחצי בממוצע, על חשבון תחומים אחרים: 50% מדווחים על ירידה בגלישה רגילה ו-33% על ירידה בצפייה בווידאו וסטרימינג. כש- 50% מהישראלים מרגישים שהשימוש בבינה מלאכותית מגביר התמכרות לרשתות החברתיות.
chatGPT, צילום: Ju Jae-young,Shutterstock
משתמשים, אבל עם חשד מוגבר
המהפכה הדיגיטלית מתקדמת מהר יותר מהיכולת של הציבור לסמוך על מה שהוא רואה. 57% מהישראלים סומכים פחות על המידע ברשתות. בקרב הנוער מדובר ב-70%. רובם גם נזהרים הרבה יותר: 58% אינם חושפים מידע אישי. 42% אינם משתפים רעיונות אישיים. 79% מבקשים לראות מקורות לפני שהם מאמינים למידע.
הדילמה ברורה. 65% מרגישים שהכלים הופכים אותם ליעילים יותר, אך מנגד 66% טוענים שהם הופכים אותם לעצלנים, 52% מדווחים על ירידה ביצירתיות ו-32% חוששים משחיקה בכישורים האנושיים.
AI הופך למקור סמכות - עבור מבוגרים ובעיקר עבור נוער
בינה מלאכותית הופכת ליועץ החדש של הישראלים. 38% כבר פנו לקבלת עצה רפואית. 19% קיבלו עצה משפטית. 29% מהמבוגרים, לצד 59% מהנוער, פנו ל- AI לקבלת תמיכה נפשית. המספרים בקרב בני הנוער בולטים במיוחד.
Claude, הישראלים אימצו לחלוטין. צילום: Ployker,Shutterstock
45% סומכים על AI יותר מאשר על חברים. 21% מעידים שהם מפתחים רגשות כלפיו. 61% טוענים שהוא מחליף את הצורך שלהם להתייעץ עם ההורים. 69% אומרים שהוא הופך אותם לתלמידים טובים יותר. מול זה 41% מרגישים שבתי הספר אינו מעודד שימוש ב-AI. גם ההורים מוצאים בו כלי משמעותי. 35% מתייעצים בו בענייני חינוך ו-45% מסתמכים עליו לקבל רעיונות לפעילויות עם הילדים.
העסקים מצטרפים למירוץ
במגזר העסקי המצב דומה. 46% מהעסקים הקטנים משתמשים כיום בכלי AI, אך רק כ- 18% משלמים עליהם בפועל. 60% טוענים שהכלים חוסכים להם זמן. יחד עם זאת, 57% מהישראלים חושבים שהבינה המלאכותית תגרום להם לאבד את עבודתם, ומנגד 76% מאמינים שהיא תוכל לסייע להם למצוא עבודה.
קריאה עולמית לרגולציה
80% מהציבור חוששים שממשלות ינצלו את הבינה המלאכותית לרעה. 61% מאמינים שבינה מלאכותית עלולה לסכן את האנושות. 84% מעוניינים ברגולציה ופיקוח הדוק על התחום.
ישראל רצה קדימה
שנת 2025 מציבה את ישראל בצמרת הדיגיטל העולמית. המדינה מובילה, הציבור מאמץ, והמהירות מסחררת. אך מאחורי האימוץ הדורסני עולה צורך עמוק לאזן בין התועלת לבין הסיכון. הנתונים מראים שהבינה המלאכותית אינה עוד כלי. היא משנה דפוסי הורות, למידה, עבודה, בריאות, מערכות יחסים ואמון ציבורי. ככל שהטכנולוגיה רצה מהר יותר, כך גוברת האחריות של מוסדות המדינה, מערכת החינוך והציבור עצמו להבין לעומק לאן היא מושכת אותנו.
הדוח הזה הוא לא רק תמונת מצב. הוא קריאת כיוון. ישראל נמצאת בנקודת זינוק נדירה: מדינה חכמה, מחוברת ומובילה. השאלה הגדולה של 2026 היא לא כמה מהר נתקדם, אלא איך נדאג שננוע בכיוון הנכון.