אם נהיה אמיתיים עם עצמנו, כולנו תהינו בעבר איך קוראים לכל אחת מאצבעות הרגליים. בעוד שלאצבעות היד יש שם ותפקיד ברור, באצבעות הרגליים הסתפקנו עד היום ב"בוהן" ולעיתים ב"זרת". האקדמיה ללשון באה לעזרתנו ומסבירה: "המילים בוהן ואגודל שתיהן יפות גם לאצבע העבה של הרגל וגם לאצבע העבה של היד. בפועל דוברי העברית נוטים להבחין בין אגודל ליד ובוהן לרגל".
"דוברי העברית נוטים להבחין בין אגודל ליד ובוהן לרגל"
האקדמיה המשיכה וציינה: "לשאר אצבעות הרגל אומנם אין שם מיוחד, אך אפשר, אם רוצים, לנקוט את שמות אצבעות היד. כך למשל השימוש בשם זרת רגיל גם לאצבע הקטנה של היד וגם לאצבע הקטנה של הרגל. בקרב אנשי מקצוע כגון רופאים מקובל לכנות את אצבעות הרגליים במספרים – האצבע השנייה, האצבע השלישית והאצבע הרביעית".
האם נכון לכנות את אצבעות הרגליים בהונות?
האקדמיה גם הסבירה שגם בשפות אחרות יש שינויים באיך שקוראים לאצבעות הרגליים: "בהשפעת לשונות אירופה שבהן יש מונחים נפרדים לאצבעות הידיים (באנגלית fingers) ולאצבעות הרגליים (באנגלית toes) יש הנוקטים את המילה 'בוהן' לציון כל אחת מאצבעות כף הרגל, וכך אפשר למצוא ברישומים רפואיים (בוהן 1, בוהן 2 וכדומה). בעיקר רווח השימוש בצורת הרבים 'בהונות' כשם כולל לאצבעות הרגליים, ואולם בלשון התקנית ראוי להשתמש במילה 'בוהן' רק לציון האצבע העבה".