ד"ר צבי צמרת, היסטוריון, איש החינוך ופעיל ציבורי, הלך לפנות בוקר (ב') לעולמו בגיל 78. צמרת שימש, בין שלל תפקידיו במהלך השנים - כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בשנים 2011-2010, לימד במכללת הרצוג, במכללת שערי מדע ומשפט ובמרכז הבינתחומי בהרצליה והעביר שיעורים בישיבת ההסדר "אהבת ישראל" בנתיבות. הרב חיים נבון ספד לו בחשבון הפייסבוק שלו.
"צבי צמרת ז"ל היה חלוץ אמיתי"
הרב נבון כתב תחילה כי פעם חשב שד"ר צבי צמרת ז"ל, הוא המפא"יניק האחרון. עם השנים גילה שטעה טעות כפולה: "הוא לא היה לגמרי מפא"יניק, ובטח לא היה האחרון. צמרת לקח מהמפא"יניקים של פעם את החלוציות, את האקטיביות הציונית, את האהבה הפשוטה לעם ולארץ; אך הוא היה מפא"יניק משודרג, כי הוא הוסיף לתמהיל הזה את אהבת המסורת, שהייתה חסרה למפא"יניקים מהז'אנר של בן גוריון".
ולדברי הרב נבון צמרת ז"ל בהחלט לא היה האחרון בזה, "כי היום אני רואה יותר ויותר מפא"יניקים משודרגים כאלה, מסוגו של צמרת, בין צעירי ישראל. אני פוגש אותם, למשל, יותר ויותר במכינות קדם צבאיות, או בארגונים כמו 'השומר החדש', שמקימים לתחייה את רוח החלוציות החילונית - ומשדרגים אותה. וגם במובן הזה, צבי צמרת ז"ל היה חלוץ אמיתי. תנצב"ה".
ד"ר צבי צמרת ז"ל | צילום: Oren Nahshon / FLASH90
פעיל בנושא שחרור אסירי ציון מבריה"מ ומחותמי "אמנת כנרת"
ד"ר צבי צמרת נולד בשנת 1945 בנתניה כ"צבי בילינסקי". את פעילותו החינוכית החל כבר בנערותו, כמדריך צעיר בתנועת "הנוער העובד". בגיל 20 הצטרף עם גרעין הגשמה לקיבוץ האון שממזרח לכנרת, בו היה חבר בין השנים 1964–1968. צמרת למד בחוגים לחינוך ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1983 עד ינואר 2010 כיהן כמנכ"ל יד בן צבי. ב-1987 נשלח מטעם ארגון "נתיב" לברית המועצות ומאז ביקר בה פעמים רבות והיה פעיל בנושא שחרור אסירי ציון והעלייה מברית המועצות לשעבר.
ב-1996 עמד בראש "ועדת צמרת" שבדקה את סדרי הנסיעה בשבת ברחוב בר אילן בירושלים, אשר הצעותיה התקבלו על ידי בית המשפט העליון וסיימו סכסוך רב שנים. צמרת היה מבין מנסחי "אמנת כנרת" ששואפת ליצירת מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.