שר הביטחון בני גנץ נאם היום (ב') בכנס בגין השנתי לביטחון האומה שמתקיים לציון 30 שנה למותו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל. שר הביטחון הציג את קווי הדמיון שבין תפיסת הביטחון של בגין לזו של רבין, והתייחס לנושא הגרעין האיראני.
-
עוד באותו נושא"בארצות הברית קשה יותר להיות יהודי משנה לשנה"
13/03/22 21:15
"בדרך להשגת שלום, ידעו בגין ורבין כי הוא יגיע רק מתוך עוצמה ביטחונית וחוסן לאומי", אמר גנץ. "רבין כשר הביטחון נאבק ביד קשה באינתיפאדה, וניצח על מלחמת ששת הימים כרמטכ"ל. ובגין הורה על תקיפת הכור בעיראק, ובכך סימן שהוא לא רק רטוריקן משובח וחוצב להבות, אלא קודם כל איש מעשה".
גנץ עבר לדבר על האיראנים: "גם היום אנו נמצאים במצב מורכב בזירה הבינלאומית, מול אויב שמבקש להשמיד אותנו - איראן. גם היום אנו מחויבים לפעול – עם שותפינו וידידינו בעולם. וגם היום נדע להגן על עצמנו ולהסיר כל איום קיומי. הגישה המעשית הזו, שייצגה גם את רבין וגם את בגין, הוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. בנושאי ביטחון, הם התרכזו במעש. כדי להתמודד עם התוקפנות האיראנית דרושה כעת אחריות מדינית, התנהלות נבונה וגם נחישות מבצעית, ולא קריאות פוליטיות מהיציע".
"גם בגין וגם רבין שעמדו משני עברי המתרס בתקרית האלטלנה הבינו שהמדינה חשובה מכל הישג פוליטי ולא העזו להשתמש בביטחון לצרכים פוליטיים. היו להם לעתים ביטויים קשים נגד ציבור או מנהיגים אחרים; אך הם שמרו באדיקות על כללי המשחק, והבינו שאם נקרע את החבל הפנימי, תתפורר המדינה. ושניהם נהגו כך גם במחירים אישיים כבדים".
"מבטיחים מקלט לכל יהודי, ופועלים באופן הומניטארי ורחב לב"
גנץ התייחס לסוגיית הפליטים האוקראינים, עליה חלוקה ממשלת ישראל: "כשמדברים על ביטחון וחוסן של החברה הישראלית, לא ניתן לשכוח עוד נדבך חשוב ממורשתו של בגין – לזכור כל העת מאיפה באנו ולאן אנו הולכים: 'עם ישראל, שידע רדיפות ויודע, אולי יותר מכל עם אחר, את משמעות המושג ׳פליט׳, לא יכול היה לראות בסבלם של אומללים אלה', הוא אמר כאשר החליט לקבל פליטים מווייטנאם ואף העניק להם אזרחות".
-
עוד באותו נושאבעקבות העתירה לבג"צ: שקד משנה את מדיניות קליטת הפליטים האוקראינים
13/03/22 19:36
"ברוח זו אנו צועדים עם המגיעים מאוקראינה. אנו מבטיחים מקלט לכל יהודי, ופועלים באופן הומניטארי ורחב לב, להיות עיר מקלט לתקופה מוגבלת לאלפי פליטים. זו גם ההחלטה שנקבל היום בישיבת הממשלה – באחריות, ומתוך ראיה היסטורית של מי אנחנו."